הלוחם 276

2019 ׀ נובמבר-דצמבר הלוחם | 32 בחברת החשמל לקחו את העסקת הנכים הכי רחוק שאפשר. הפצועים מתקבלים בחום ובמסירות, ופרויקט ניצן אור להעסקה של אנשים עם מוגבלות הוא מופת של שיקום ושילוב בעבודה ברני ארדוב צילום | אילן בכר מאת ש בע שנים עובד אייל נייפלד בחברת החשמל, ומה שלאחרים הוא מובן מאליו, לאייל הוא כמעט נס. "עברתי דרך מלאת קשיים", הוא מעיד בקול מלא ביטחון. "לא רק הפציעה הקשה, אלא גם מה שבא אחריה. לא האמינו שאוכל ללמוד. אמרו 'איך תלך פיזית באוניברסיטה, איך תתנהל במקום עבודה, איך תתרכז. אתה עיוור, תצטרך עזרה בכל צעד. יהיה לך בלתי אפשרי'. אבל בתוכי הייתה אמת אחרת ולא ויתרתי, ואיזה מזל שלא ויתרתי". , נשוי ואב לשניים, בני ארבע 39־ נייפלד בן ה בחברת החשמל. 2012 וחמש, עובד משנת 400־ החברה, המעסיקה בחום ובמסירות כ אנשים עם מוגבלות, רבים מהם נכי צה"ל, היא המעסיק הציבורי הגדול ביותר של אנשים עם מוגבלות בישראל. חברת החשמל זכתה על כך בפרסים ובהוקרה אך ניכר שבחברה עצמה יש אנשים הרואים בהעסקת נכים ושילובם בחברה ערך עליון ושליחות של ממש, ובחברה דואגים לרווחת כל אחת ואחד ממאות הנכים המועסקים בה. בפיגוע של מחבל 2002 נייפלד נפצע בשנת מתאבד באוטובוס בצומת מירון. בפיגוע נהרגו נפצעו והוא נותר עם 62־ תשעה בני אדם ו נכות הכוללת עיוורון וחירשות, קטיעת אברים אנחנו מחבקים את הפצועים