Halochem_284_Digital

תשפ״א 2021 ספטמבר-אוקטובר הלוחם | 24 ישראל והחברה הישראלית, את הציונות, אהבת הארץ ועוצמות הנפש, והמפגש נותן לנו המון כוח והשראה. מעבר לתחושת השליחות, האנשים שלנו, בסדיר, קבע ומילואים, עוברים מיון והכשרה מקצועית בכל הקשור להתמודדות עם שכול ופציעה. הבוגרים שבינינו צברו ידע וניסיון, ואנו מקבלים מעטפת בהיבטי חוסן ואחזקה רגשית ונפשית בעזרת אנשי טיפול". במשך יותר משבעיםשנה צה"ל לא היה שותף לקשר שבין אגף השיקום לבין נכי צה"ל. איך הגעתם להחלטה שצה"ל ייקח חלק גם במה שקשור לטיפול בנכי צה"ל? "מאז ומעולם חשים מפקדי צה"ל וחייליו הוקרה עצומה כלפי הפצועים ובני משפחותיהם. אך נדרשים צעדים ממשיים ושיטתיים כדי לתת מענה לצרכים. אנחנו מדברים על משולש. צלע אחת היא משרד הביטחון, צלע אחת היא ארגון נכי צה"ל, וצלע אחת היא צה"ל. בעולם המשפחות השכולות, השיתוף בין הצבא ומשרד הביטחון מתקיים תדיר, אבל בעולם של פצועי צה"ל שיתוף הפעולה היה עד היום חלקי. התחלנו שינוי ואנחנו ממשיכים בו בימים החשובים האלה. לאורך השנים ליווה צה"ל את הפצועים כל זמן שהם בשירות הצבאי. ואנחנו מלווים גם את אחוז 100- אחוז ו 100 קבוצת הנכים שהם פלוס. יש יחידות וחילות שמקיימים קשר עם הפצועים. אבל הקשר הוא אינו רצוף ואינו שיטתי, וזה בעיניי טעון שיפור. כבר בתקופה שלאחר צוק איתן, בזמן שטיפלנו בפצועים ובמשפחות שכולות רבות, אני והסגל שאיתי חווינו תובנה ראשונית. הבנו שנכון יהיה לעטוף את הפצועים לאורך זמן ולעמוד לצידם כחלק מהרצף הטיפולי, גם התחילו 2018 לאחר השחרור מצה"ל. בשנת התהליכים הקשורים לנושא, וכעת מעגלי המענה מתרחבים". ענף חדש בצה"ל מה היה עיקר עבודת המטה? את מה ניסיתם לשים במרכז? "הבנו שלא יכול להיות שנתבסס רק על יוזמה מקומית של מפקדים וצריך להגדיר את הקשר ולקיים אותו. בליווי המשפחות השכולות יש תהליך שלם, סדור, שמתבצע מהמטה דרך המפקדים, בחילות ובחטיבות, עם סגלי הנפגעים. פצועי צה"ל ראויים למענה ולמעטפת המותאמים להם. עבודת המטה הייתה בשלה עוד לפני האירוע של איציק סעידיאן. ואגב, אתמול פגשתי אותו, פגישה חשובה ומשמעותית". פגשת את איציק סעידיאן? מה שלומו? "הוא מדבר, ערני וצלול, והייתה לנו שיחה מרגשת. דיברנו על המשפחה המדהימהשלו, שאנחנו מלווים אותה בחודשים האחרונים. סיפרתי לו על תהליכי השינוי שקיבלו תאוצה גבוהה לצערנו לאחר האירוע שלו. סיפרתי לו עד כמה מערך הנפגעים מגויס למשימה ואיתו כל מפקדי צה"ל, הרמטכ"ל וראש אכ"א. הוא אמר שהוא מעריץ את הרמטכ"ל וכשדיברנו עליו ירדה לו דמעה. הבטחתי לאיציק שהוא יגיע לבקרו שוב בקרוב, עכשיו כשגם אפשר לשוחח עימו. הדרך לשיקום עוד ארוכה, אבל איציק הוא לוחם אמיתי". אז איך באמת מתחילים להניע תהליך כה מורכב של שינוי? מאיפה מתחילים? "מתחילים עם שיתוף פעולה. כבר , קיימנו 2018 בתחילת העבודה, בשנת סדנה אסטרטגית כדי להניע את התהליך, והזמנו נציגים של אגף שיקום נכים וגם של ארגון נכי צה"ל. עו"ד עידן קלימן, היום יו"ר הארגון ואז יו"ר מחוז תל אביב-יפו והמרכז, נפגש איתנו כמה פעמים. ישבנו לסיעור מוחות משותף אצלו במשרד, ונפגשנו גם בפורומים רחבים יותר. התחלנו עבודת עומק כדי להבין איך אנחנו נכנסים לעולם של פצועי צה"ל". אלו היו בעיקר דיבורים ותוכניות. אפשר לומר שרק לאחר רפורמת נפש אחת קיבל המהלך דחיפה ממשית? "בזכות האמונה של המפקדים בנושא וכחלק מרפורמת נפש אחת, העבודה שלנו קיבלה אישור והחלטה של הרמטכ"ל ושל ראש אכ"א להקצות משאבים גדולים יותר בתוך הצבא. הקמנו ענף חדש, לליווי פצועי ונכי צה"ל. האתגר הגדול של הענף הוא להניע תהליכים מכאן והלאה וגם לנסות לגשר על מה שלא התקיים בשנים קודמות". שיניתם למעשה את כל המבנה של מערך הנפגעים. "כן. במערך יש כיום ארבעה ענפים. ענף הנפגעים שבמרכזו חמ"ל מטכ"לי המטפל בדיווחי נפגעים ומבצע הודעות נפגעים; ענף איתור נעדרים; ענף קשר למשפחות השכולות; וענף לליווי פצועי ונכי צה"ל. בעבר, הענף הזה היה מדור קטן בתוך ענף הקשר למשפחות השכולות, והוא בעצם גדל להיות ענף מקביל. אנחנו בתחילתו של התהליך, אבל יש היום ענף שלם "אנו חייבים ללוות את האנשים לאורך השנים" | הלוחם ← "בעבר, מי שהיה מעוניין להגיש בקשה להכרה בזכות לאחר השירות הצבאי, התחיל לחפש את המפקדים שלו, מי שירת איתו בזמנו, ומאיפה הוא משיג את המסמכים הצה"ליים. כיום אין צורך בכל אלו. גוף ייעודי במערך הנפגעים יארגן את כל החומרים הנדרשים מצה"ל"