Halochem_284_Digital

47 | הלוחם תשפ״א 2021 ספטמבר-אוקטובר מי אנחנו V&V , מהנדסת 33 , בת אוֹרי גרינשטיין , מהנדס 36 , בן חיים יקר בחברת לומניס; מערכות בחברת אנבידיה. יחד שמונה שנים, נשואים חמש שנים. גרים בחיפה. איפה הכרנו "הכרנו בפעילות של מועדון הצעירים אורי: של בית הלוחם חיפה. ראינו אחד את השנייה בפעילויות, ודרך חברים משותפים התחלנו לדבר". "ראיתי את אורי ושאלתי חבר שלי חיים: מי היא, ואם הוא יכול להכיר בינינו. אורי שאלה אותו עליי, וברגע שהיא קיבלה את כל האישורים שהיא צריכה, יצאנו לדייט הראשון". ואז התחתנו "אמנם חיים היה הרבה אורי: אחרי הפציעה, אבל הוא לא היה משוקם. אני כבר הייתי באמצע התואר השני שלי. לקחתי על עצמי לדחוף אותו קדימה. התנאי שלי היה שהוא לא מציע לי נישואים עד שהוא מסיים לימודים ומוצא עבודה. הוא התחיל ללמוד מחדש, סיים, ובהמשך הוא 2015 התחיל לעבוד. בשנת יצא לטיול בהודו של ארגון הידידים של ארגון נכי צה"ל, ואחרי הנסיעה הציע לי נישואים". "בטיול עשינו טרק. הגענו לכפר ועשו חיים: לנו פעילות שבה כל אחד היה צריך לחשוב על משהו שהוא רואה שקורה לו בשנים הקרובות. אחד היעדים שהצבתי לעצמי היה לחזור ארצה ולהציע לאורי נישואים. גם אני לא הייתי רוצה להיות עם מישהי שאין לה שאיפות בחיים". הפציעה של אורי של הנדסה 76 "הייתי לוחמת בגדוד אורי: קרבית. היינו בשמירות על גבול ירדן, והיינו עומדות הרבה שעות, לפעמים עשר שעות. בעקבות כל העמידה, והמשקלים שסחבנו ומחסור בשינה, התחילו לי פריצות דיסק ובעיות במפרקים, פיברומיאלגיה ודלקת באזור עמוד השדרה התחתון והאגן. שוחררתי לאחר שנתיים של שירות ומיד התחלתי ללמוד, תוך כדי שאני מקבלת טיפולי פיזיותרפיה והידרותרפיה בבית הלוחם. רציתי ללמוד כל עוד יש לי כוחות, כי אני כל הזמן סובלת מכאבים. הרבה מהלימודים עשיתי בשכיבה. גם בעבודה מודעים לזה שאני נכת צה"ל ומתחשבים בי. הפציעה משפיעה על כל תחומי החיים, אבל זה לא עצר אותי. לומדים לחיות עם הכאבים. הייתי בפעילויות כמו שיט קיאקים וחץ וקשת ועכשיו הצטרפנו, חיים ואני, לנבחרת הריצה של בית הלוחם חיפה". הפציעה של חיים "הייתי בגדוד חרוב. ביום הראשון חיים: של טיול סיום מסלול בגולן התחילה מלחמת לבנון השנייה. הקפיצו אותנו, וארבעה ימים לאחר שנכנסתי לגדוד יצאתי לפעילות למעצר מבוקשים. נכנסנו למארב, הפעילו עלינו מטען וירו עלינו. יצאנו עם לוחם הרוג ושבעה פצועים. נפצעתי בפציעות הדף, שני שברים ברגל, שברים ביד, רסיסים בכל הגוף כולל רסיס בעין, פגיעה בשמיעה, והפציעה העיקרית שהיא פוסט טראומה. ההחלמה הפיזית נמשכה כשנה. ותוך כדי התחלתי טיפולים פסיכולוגיים קבוצתיים ביחידה לתגובות קרב, ובהמשך טיפולים פרטניים. עד היום אני עובר טיפולי פיזיותרפיה והידרותרפיה. לא קל להתמודד, אבל היום, בעבודה, אם יש ימים שקשה לי יותר, אני מודיע לבוס שאני עובד מהבית". פציעה וזוגיות "יש יותר הבנה והכלה. אני מבינה אורי: אותו והוא מבין אותי. איתו אני לא מרגישה קוטרית". "נוח אם יש מישהו שאפשר להגיד חיים: לו 'כואב לי' או 'אין לי כוח' ואתה יודע שהוא מבין אותך, כי גם הוא חווה משהו דומה. לא צריך להסתיר שום דבר". בילוי אהוב "לשחק יחד פלייסטיישן". חיים: "לרוץ ולטייל בחו"ל". אורי: טיול מוצלח במיוחד "היו הרבה. הצגתי את אורי: התזה שלי בסיום התואר השני בטקסס, בכנס שעסק בפוסט טראומה. נתנו לחיים להגיע איתי לכנס, וכולם לחצו לנו את הידיים כאילו אנחנו סלבריטאים, בזכות הכבוד שנותנים בארצות הברית ללוחמים. זאת הייתה חוויה מרגשת". טיפ לזוגיות מוצלחת "לנסות להבין את האדם השני, אורי: להיות סבלני וסובלני. בעיקר להיות אוזן קשבת. לפצועים חשוב שיהיה עם מי לדבר". "תמיד לשתף ולא להסתיר שום דבר". חיים: בעוד עשר שנים "עקרת בית", הוא צוחק. "אין לי חיים: תשובה לשאלה". "ללמוד לדוקטורט, להיות משפחה". אורי: מסר לנכי ונכות צה"ל "לנכות צה"ל, אני יודעת שקשה אורי: לפעמים למצוא זוגיות, ואני רוצה להגיד לכן שאל תוותרו. הנכות לא מגדירה אותנו והשמיים הם הגבול". "גם אם אין לך יד, רגל, עין, אוזן, חיים: רק האישיות שלך תקבע מי אתה". סיפור אהבה | הלוחם יש עם מי לדבר שחר בן-פורת | אוֹרי וחיים שניהם נכי צה"ל והם חולקים מסלול של חיים ושיקום צילום: יוני לאופר