Halochem_285_Digital

תשפ״ב 2021 נובמבר-דצמבר הלוחם | 16 איך יום נולד יום ההוקרה הוא יוזמה שצמחה מהשטח ומאחוריה אנשים כמו אליעד אברקי מתנועת בני עקיבא ודליה בדש־שץ, אם הפצועים. איך עושים היסטוריה צילום: מתניה אופיר, דוברות בני עקיבא ה כול התחיל לפני תשע שנים. ביום הזיכרון נסעו אליעד אברקי ורעייתו תמר מירוחם לכיוון באר שבע. תמר ואליעד, אז רכז דרום של תנועת הנוער בני עקיבא, שוחחו על טקס יום הזיכרון שהתקיים ערב קודם. בטקס סיפרה אחת מבנות הקהילה על אחיה הפצוע. "תוך כדי שיחה", נזכר אברקי, "התחלתי לחשוב מה בכלל הקשר בין אח שנפצע ליום הזיכרון לחללי צה"ל. הרי יום הזיכרון עוסק במי שנהרג. ופתאום אמרנו לעצמנו 'רגע, באיזה יום כן מספרים על אח שנפצע?' והבנו שאין שום יום שבו מדינת ישראל מצדיעה לפצועים שנפצעו בשבילנו". מאותו רגע התחילה הרעיון להתגלגל. "אמרתי, יש כאן אירוע. חייבים לעשות משהו. ולקחתי את הרעיון למועצת מחוז דרום של בני עקיבא, כשבעים חברים המייצגים את כלל הסניפים. יחד התחלנו לקדם את הרעיון". בני הנוער גיבשו את דמותו של היום. יחד החליטו על המועד, י"ז בכסלו, התאריך העברי של הצהרת כ"ט בנובמבר. יום שהוא מספיק קרוב לחנוכה, חג הגבורה, וגם מספיק רחוק מיום הזיכרון לחללי צה"ל. יחד העלו רעיונות לפעילויות אפשריות ויצאו לגייס תמיכה של גופי חינוך ורשויות מקומיות. אברקי לא הכיר את עולם הפצועים והוא גייס כל עזרה אפשרית. אחד הטלפונים