Halohem286

31 | הלוחם תשפ״ב 2022 ינואר-פברואר לאחר הפציעה ברצועת עזה הבין עמישב פלאי כי הייעוד שלו אינו להיות חקלאי, אלא לעזור לאנשים. במסע שלו הוא נוגע בלבבות ומצליח לעזור לאחרים כי גם הוא היה שם דוד כהן צילום | אלי אשכנזי מאת זמן קצר לאחר מכן החלה סיירת גבעתי להיכנס לפעילות ברצועת עזה, ועמישב וחבריו במסלול ההכשרה צורפו לחלק מהמשימות. הפעילות נהייתה אינטנסיבית יותר לאחר שסיימו את המסלול והפכו לצוות מבצעי שיצא לפעילויות רבות. לכל כדור יש כתובת יצאו למעצר 2003 בספטמבר 18 בליל מבוקש בבית בלב מחנה הפליטים נוסיראת שברצועת עזה. המבוקש היה אחד מאנשי המפתח של חמאס בייצור אמצעי לחימה ופיזורם בין פעילים ברצועה. "קיבלתי הוראה לירות על דלת בית המבוקש", נזכר פלאי. "אחרי שהתחלתי לירות, אני מבחין ברשף שיוצא מנשק בסמטה שליד הבית. הבנתי שזה המחבל שיורה. בצד השני של הסמטה עמד חבר שלי, מיכאל. הבנתי שאם אני יורה על המחבל, אני עלול לפגוע במיכאל והחלטתי לחתור למגע. המחבל כרע על ברכיו. דרכתי לו על הרגליים ויריתי בו. הוא נפל על גבו ותוך כדי הנפילה ירה צרור כדורים שעברו לי לאורך כל הגוף ונפלנו אחד על השני". עם קת הרובה חבט פלאי במחבל ותוך כדי כך צעק לחבריו שהוא נפצע. שני לוחמים הגיעו למקום ומשכו אותו. מבצע החילוץ מתוך המחנה הצפוף שהתעורר לחיים היה מורכב. בדרך לרכב החילוץ היו צריכים להעביר אותו מעל חומה גבוהה כשכל העת נורית לעברם אש. מה אתה זוכר מאותם רגעים של חילוץ דרמטי תחת אש? "היו לי גם מחשבות על המוות. אבל מהרגע שהעלו אותי לרכב החילוץ משהו בי נרגע. זה היה רכב חילוץ אביר עם פרמדיק ושני חובשים. שמו לי חוסמי עורקים ונתנו לי עירויים. והרגשתי שאצא מזה. כל הדרך ניסו לשמור אותי בהכרה ודיברו איתי. אמרתי להם: 'אל תבלבלו לי את המוח, שירו איתי'. והם התחילו לשיר שיר של משינה. אמרתי להם: 'זה זמן לשירי ארץ ישראל', והתחלנו לשיר יחד 'ירושלים של זהב', 'אין לי ארץ אחרת' ועוד שירים. תוך כדי נסיעה מהירה הנהג צעק מדי פעם שיש באמפר בכביש וביקש סליחה בגלל הקפיצה של הרכב". מפקד חטיבת גבעתי, אייל אייזנברג, התעקש שמסוק ינחת בנצרים, למרות החשש מירי טילי נ"ט. מאוחר יותר הבין פלאי שהזמן היקר שנחסך בזכות הפינוי במסוק הציל את חייו. "בכניסה לסורוקה כבר חיכו צלמי עיתונות, ואיימתי עליהם שאם יצלמו אותי, אשבור להם את העצמות", הוא נזכר בחיוך. "מאוחר יותר הוריי הגיעו לבית החולים, ניגש אליהם כתב והרגיע אותם. הוא אמר להם: 'אל תדאגו, הבן שלכם בסדר. הוא הבטיח שישבור לנו את העצמות'". ← ב נולד עמישב פלאי 22- יום הולדתו ה מחדש. בהיתקלות מטווח אפס עם מחבל, ברצועת עזה, נפצע פלאי קשה מאוד. והוא זוכר כל רגע מאותו הדקות שחלפו עד שהגיע 53 לילה, כולל לבית חולים סורוקה בבאר שבע. "העלו אותי למסוק בנצרים ושמעתי שאומרים שצריך למהר, כי אני עומד למות, אבל דווקא הייתה לי תחושה פנימית שיהיה בסדר", משחזר פלאי את הרגעים הדרמטיים. "בחדר הטראומה בבית החולים אמרתי לצוות: 'תברכו אותי במזל טוב, יש לי יום הולדת'. הם הסתכלו במחשב, ראו שזה לא תאריך הלידה שלי והיו בטוחים שנדפקה לי גם הקופסה. אבל מאז ומתמיד אני חוגג את יום ההולדת שלי בתאריך העברי, וזה היה יום הפציעה". שנה לאחר אותו לילה נוראי 19 , היום שבו ריסקו בין חמישה לשבעה כדורים את עצמותיו וקרעו עצבים בשתי רגליו ובידו השמאלית, ולאחר תהליך שיקום ארוך, שלדבריו לעולם לא יסתיים, פלאי הוא עובד סוציאלי. הוא מלווה גם לוחמי צה"ל המתמודדים עם פוסט טראומה. פלאי נולד במושב קשת ברמת הגולן ומתגורר בו עד היום. לאחר שסיים את בית הספר התיכון היה שנה וחצי במכינה קדם צבאית בעלי והתגייס. הוא התנדב לפלס"ר גבעתי והחל במסלול המפרך אותו עוברים הלוחמים בסיירת. במהלך המסלול, בזמן שהוא וחבריו היו בסדרות ניווטים, החל צה"ל במבצע חומת מגן ביהודה ושומרון. "חווינו תחושה קשה", הוא מספר. "צה"ל נלחם ואנחנו שמענו דיווחים במהדורות החדשות בסוף לילות ניווטים. היו חבר'ה בצוות שכבר תכננו לעזוב ולעבור ליחידות אחרות". "כל הדרך ניסו לשמור אותי בהכרה ודיברו איתי. אמרתי להם: 'אל תבלבלו לי את המוח, שירו איתי'. והם התחילו לשיר שיר של משינה. אמרתי להם: 'זה זמן לשירי ארץ ישראל', והתחלנו לשיר יחד 'ירושלים של זהב', 'אין לי ארץ אחרת' ועוד שירים"