287_Halochem_Digital (1)

35 | הלוחם תשפ״ב 2022 מאי-יוני ב שלהי מלחמת ששת הימים הופיעה דמות מאובקת בכביש המוביל לקיבוץ גלאון. הרפתן יענקל התבונן בדמות ממרחק וככל שקרבה אליו, קפא על מקומו. "מי אתה?" שאל את האיש הלבן שנעמד ממש מולו. "אני בריק. אתה לא מכיר אותי?", ענה האיש. אמר יענקל: "בריק מת!" והדמות ענתה בנחישות: "בריק לא מת, זה אני, ואני חי". יענקל פרץ בשאגות שמחה "הוא חי! הוא חי!" ורץ לתוך המשק להפיץ את הבשורה. אותה דמות מאובקת הייתה האלוף במילואים, יצחק בריק, שנרשם כנעדר משום שהקשר עימו אבד. בקיבוץ הגיעו למסקנה שהוא מת, אבל הוא היה חי מאוד. "אימא שלי יצאה מהמטבח והתייפחה", נזכר בריק באותו יום בלתי נשכח. אימו של בריק איבדה את כל משפחתה בשואה ויצאה בדרך נס מאושוויץ גם אביו היה ניצול שואה והשניים היו ממקימי קיבוץ שנה נולד בריק בקיבוץ ושם 74 גלאון. לפני גדל והתחנך. "חונכתי על אהבת המולדת", הוא אומר, "חונכתי לתת למדינה ולא רק לקבל ממנה, כי אין לנו מדינה אחרת. בדור שלי ראו את המדינה לפני הכול ורק אחרי המדינה ראינו את עצמנו". בריק, כיום תושב חדרה, נשוי ואב לשלושה, לוחם היום בשטח האזרחי, כדי שתהיה כאן מדינה טובה יותר. "כמי שגדל עם המדינה מיומה הראשון ולחם בכל מלחמות ישראל מאז מלחמת ששת הימים, אני עוקב בדאגה אחרי מה שקורה פה בשנים האחרונות ואני מקווה מאוד שיהיה כאן שינוי לטובה, כדי שכל מה שבנינו לא ירד לטמיון", הוא אומר. "מהות החיים שלי היא נתינה. אני לא חושב מה יצא לי מזה, אלא מה יצא למדינה. הציעו לי תפקידים שיכולתי לעשות בהם הרבה כסף וזה לא עניין אותי. כל מה שעניין אותי זה לקום בבוקר ולהילחם למען החברה והפרט". נותרנו שבעה מה היה תפקידך במלחמת יום הכיפור? "הייתי מ"פ במילואים בגזרה הדרומית 6- מול המצרים. נלחמנו ברציפות מ באוקטובר. התחלנו את 25 באוקטובר ועד עם יותר 113 הלחימה בגדוד שריון מילואים לוחמים, ולסוף הלחימה בתוך מצרים 220- מ הגענו רק שבעה לוחמים מהגדוד המקורי. במהלך הלחימה החלפתי שבעה טנקים שנפגעו ונפצעתי פעמיים. בכל ימי הלחימה איש. 140- לוחמים ונפצעו יותר מ 84 נהרגו אפשר לומר שהגדוד נלחם את המלחמה הקשה ביותר במלחמת יום הכיפורים, שהייתה אחת המלחמות הקשות ביותר של עם ישראל מאז ומעולם". מה היית אומר היום לבריק הצעיר בן שחזר הביתה בחיים מהמלחמה? 25- ה "הודות ללוחמים כמוך, שנלחמו במצבי קיצון ובחוסר ודאות, והמשיכו להילחם גם כשחברים נהרגו ונפצעו לידם, ניצחנו במלחמות ישראל. הודות לגבורתם של הלוחמים, אנחנו חיים היום במדינת ישראל". על מה קיבלת את עיטור העוז? באוקטובר נפגע הטנק שלי, רשף 7- "ב של טיל נ"ט גרם לי לכווייה קשה בפנים. סירבתי להתפנות והמשכנו בלחימה. בקרב באוקטובר, איבדנו 8- על גשר פירדאן, ב לוחמים ומפקדים וספגנו עוד עשרות 35 טנקים נשארו לאחר הקרב 36 פצועים. מתוך רק ארבעה. נשארתי הקצין היחידי שיכול היה להמשיך ולהילחם, ארגנתי את ארבעת הטנקים ששרדו, וחזרנו כדי להסתער מול התקפה של המצרים. נתתי פקודה למפקדי הטנקים לרדת מהגבעות אל המישור שבו נעה החטיבה המצרית לעברנו, ולשפר טווח לעבר המצרים בעוד אנו חשופים לגמרי. טנקים 25 קיצור הטווח אפשר לנו להשמיד מצריים ולבלום את ההתקפה". ← "נפש אחת הייתה צריכה לצאת לעולם לפני שנים רבות" "מחקרים מוכיחים שרוח לחימה איתנה בקרב הלוחמים היא קריטית כדי להשיג ניצחון בשדה הקרב. צבא עתיר טכנולוגיה ומאומן כהלכה לא ינצח בשדה הקרב ללא רוח לחימה: היא זאת שמפיחה חיים בכלי הנשק ומדרבנת את החיילים להסתער ולשאוף לניצחון בכל מחיר" האלוף במילואים, יצחק בריק, בעל עיטור העוז ממלחמת יום הכיפורים ונציב קבילות חיילים לשעבר, מכיר את הבעיות של נכי צה"ל מקרוב הגר בריק צילום | זהר נוי מאת