halochem 288

תשפ״ב 2022 יולי-אוגוסט הלוחם | 24 איני יכול עוד כוחות צה"ל נפרסו בדרום לבנון וכאן מתחילים שלושת פרקי הביניים הבאים 1982 בתולדותיה של המלחמה. מאוקטובר ישראל שוהה בלבנון, עד 1983 עד ספטמבר עד יוני 1983 הנסיגה מהרי השוף. מספטמבר כוחות צה"ל שוהים עד קו האוואלי. 1985 , יום הנסיגה 2000 במאי 24 עד 1985 ומיוני החד צדדית של צה"ל מלבנון. השלבים היו כרוכים בהתמודדות עם כוחות שונים בלבנון ובייחוד עם חיזבאללה שהוקם בעקבות שלום הגליל והיה לאיום עיקרי. בו בזמן קמה בארץ תנועת מחאה רחבה וארגונים כמו ארבע אימהות הובילו מאבק ציבורי ליציאה מלבנון. בהקשר הפוליטי והלאומי גרמה המלחמה הכריז 1983 באוגוסט 28- לתוצאה נוספת. ב ראש הממשלה, מנחם בגין, על התפטרותו במילים שנכנסו לדפי ההיסטוריה. "איני יכול עוד", אמר, וזמן קצר לאחר מכן פרש מראשות הממשלה. מה לא למדנו מיום כיפור מלחמת שלום הגליל הייתה המלחמה הראשונה לאחר מלחמת יום הכיפורים. ד"ר בני מיכלסון, אלוף משנה במילואים, לשעבר רמ"ח היסטוריה וכיום יו"ר העמותה להיסטוריה צבאית, מתאר שישה לקחים עיקריים שאפשר היה להפיק ברמה הכלל צה"לית ממלחמת יום כיפור: הצבא הסדיר קטן מדי להתמודדות מול האויב, במיוחד בפרוץ הלחימה; למערכי הנ"משל האויב, יש עליונות בהתמודדות מול חיל האוויר שלנו; עבודת המטה והפיקוד והשליטה ברמות הבכירות לקויה בחסר; הקרב המשולב הבין חילי והבין זרועי לקוי ביותר; מודיעין השדה לא קיים בשעת קרב; השליטה במערכי המנהלה והתחזוקה בעייתית ונוצרים פקקים לוגיסטיים בתנועה לחזית. על בסיס לקחים אלו, מעיד מיכלסון, פעל במאמץ אינטנסיבי 1982- ל 1974 צה"ל בין של יישום הלקחים. הצבא הסדיר הוכפל. הוקם בסיס אימונים ליחידות שדה בצאלים ששיפר בצורה מהותית את הקרב המשולב של החילות המסתערים, דבר הניכר באופן התקדמות הכוחות בצירים ההרריים בלבנון. חיל האוויר נכנס לתהליך ממוקד של פתרון בעיית ההתמודדות עם מערכי הנ"מ רוויי הטילים. התוצאה הייתה ההישג יוצא הדופן , ביום הרביעי למלחמת 19 של מבצע ערצב לבנון הראשונה, שבו חוסל מערך טילי קרקע אוויר הסורי בבקעת הלבנון והושגה עליונות אווירית ישראליתמוחלטת. ישראל השמידה מטוסי 82 סוללות טילים סוריות והפילה 17 שעות, ללא אבדות לכוחותינו. 24 קרב בתוך אך מיכלסון טוען כי הישגים אלו לא תורגמו לתרומה משמעותית למערכה היבשתית. במלחמת לבנון היו לחיל האוויר תקלות רבותשל תקיפת כוחותינו. האירועים גבו הרוגים רבים והעיבו על ההישג העיקרי באוויר. נוסף על כך, קובע מיכלסון כי "עבודת המטה והפיקוד והשליטה במלחמה זו לא היו ברמה גבוהה מזו שבמלחמת יום הכיפורים. אחת התוצאות המצערות של העניין באה לידי ביטוי באי לחימה בלילה ויותר חמור מכך, בהיעדר המשכיות ורציפות הפעולה, עובדה שאפשרה תדיר לסורים להיערך מחדש ופגמה קשות במילוי המשימות". לטענתו, מודיעין השדה כשל גם במלחמה זו, ומרבית הכוחות הלוחמים חוו הפתעות אופרטיביות וטקטיות. כך היה הדבר עם בכפר 96 בעין זחלתה, עם אוגדה 162 אוגדה בסולטן יעקוב ועוד. 880- ו 90 סיל, עם אוגדות מה לא למדנו מלבנון הראשונה אל"מ מיכלסון מעיד: "לאחר מלחמת שלום הגליל נעשה מאמץ מקיף ויסודי, בהובלת הרמטכ"ל רפאל איתן, כדי למצות את מירב הלקחים. אולם העבודה נעשתה בחיפזון מבלי שאפשר היה לאסוף את העובדות באופן סדור, לנתח אותן, לגבש מסקנות ולהפיק לקחים". הוא מסביר מדוע: "שיטת העבודה הייתה שכל חיל וזרוע יפיקו לקחים בתוכם וכך אפשר היה לכל היותר להפיק לקחים טכניים כמו 'יש להחליף את הגלגלים ועדות 12- במזל"טים'. נוסף על כך, הוקמו כ נושאיות לבחינת סוגיות נבחרות: לוחמת לילה, שת"פ קרקע אוויר, ירי כוחותינו על כוחותינו, מודיעין השדה וכדומה. אך גם כאן היו ליקויים רבים". לוועדות החקירה נקבע לו"ז של כמה חודשים שבהם היו צריכות להשלים את עבודתן. על אף שגבו עדויות רבות, לא הצליחו לחקור את הסוגיות לעומק. בממצאים היו טעויות עובדתיות, למשל, שטנק המרכבה הוכיח את עליונותו על הסורי בשעה שעובדתית לא T-72 פני טנק היה אף מפגש ביניהם. כמו כן הופקו לקחים מוטעים, כמו הטענה שלא התנהלה לוחמת לילה עקב מחסור באמצעים, ולא זאת הייתה הבעיה. בחלוף כמה שנים מהמלחמה החלה מחלקת היסטוריה להשלים את המחקרים הטקטיים, האופרטיביים והאסטרטגיים על מלחמת שלום הגליל, והשלימה את האיסוף . רק אז הונח מסד נתונים מספק 1992- ב • לצורך הפקת לקחי אמת מהמלחמה. ארבעים שנה, ארבעים קילומטר | הלוחם צילום: ארכיון הארגון, לע"מ . מנחם בגין מבקר את נכי צה"ל. 1982