Halochem_289_Digital

23 | הלוחם תשפ״ג 2022 ספטמבר-אוקטובר , הגדוד של אביגדור קהלני. 7 בחטיבה 77 עברו שישה ימים במלחמה ולא שמעתי ממנו דבר. לקחתי את האוטו, קיבלתי אישור לעלות לרמת הגולן והגעתי עד נפח. מסביב מלחמה ופגשתי שני קצינים צעירים, שאמרו שהם חושבים שהוא נשאר בסיני. 15 ואף אחד לא אומר לי שום דבר. אחרי יום אמרתי לחנה 'אני יורד לסיני, לחפש את איתן'. הגעתי עד בסיס האם ואני פוגש בחור שלמד עם איתן בתיכון. הוא סיפר לי שהצוות של איתן נשאר בבסיס, לא הצליח לעלות למטוסים. הייתי נאיבי. חשבתי שאני אמצא אותו. פגשתי שם מישהו שהכרתי ואמרתי לו 'שמעתי שחטיבת בית ספר עברה לצד השני על הגשר, והבן שלי שם, תסדר לי שאוכל לעבור'. הוא אמר לי 'יוסק'ה, מלחמה, מפגיזים, אם אתה לא עף מפה, אני יורה בך'". הצלחת לגלות מה קרה בסוף לאיתן? "אחרי הרבה חקירותשלי הבנתי שבשבת הפציצו אותם והם קיבלו הוראה לנוע על התעלה. איתן היה הנהג של הטנק, והם השתוללו ושרו, בכלל לאאמרו להםשפרצה מלחמה. הם הגיעו עד קנטרה, על גדות התעלה. הם ראו טנק שפרס זחל, עצרו וניסו לעזור. לא הצליחו. הם לחמו שם כל הלילה מוקפים באנשי קומנדו מצרים. כל הלילה הוא שידר ברשת החטיבתית, ׳קיבלתי פגיעה בטנק, כולם פצועים, יש הרוגים, לאן לחלץ׳. אף אחד לא ענה לו. בשבע בבוקר הוא עצר את הטנק, אחרי שכל הלילה הוא נע, והלך לחלץ פצוע מטנק אחר. הם נותרו שם ארבעה לוחמים והגיעו לשם מאות אנשי קומנדו, ירו בהם והשאירו אותם שם. בזה נגמר הסיפור". כמה זמן לקח למצוא את איתן? "ארבעה שבועות. התחיל סיפור הנעדרים. בצה"ל לא היה גוף שעסק בנושא ולא ידעו נעדרים. 1,500 שום דבר. ברישומים היו המצרים לא נתנו לחפש באזור והיו הרבה נעדרים. אני הייתי יושב ראש ועד הורי הנעדרים במלחמת יום כיפור, תפקיד שאני לא מאחל לאף אחד. נפגשתי פעמיים עם הנרי קיסינג'ר, ובפגישה השנייה אמרתי לו, 'מיסטר קיסינג'ר, אתה יהודי, נכון?' הוא אומר 'בטח'. אמרתי לו, 'תראה, אתה מנהל את המשא ומתן כעת עם המצרים, הם לא נותנים לנו לחפש חללים שנפלו. ומה חשוב אצל היהודים? להביא לקבר ישראל'. הוא אמר שהוא ישתדל לעזור. ובאמת הוא סידר שייתנו לחוליה להיכנס לשטח. היה תצ"א עם הפיתולים של הטנק שלו, הם הלכו לפי התצ"א ומצאו את ארבעתם". מה שהיה היה מתי החלטת לפתוח את בית הלוחם? "עברו עליי חודשים קשים, אבל אני אמרתי לחבר'ה, צריך לפתוח את בית הלוחם. יש אלפי פצועים. נסענו לתל השומר, וסידרו נכים שבאו לראות את 250 לי באמבולנסים הבית. הבית עוד לא היה גמור ואמרתי להם פתחנו 1974 'פה יהיה לכם בית'. באפריל את הבית. הנכים הגיעו בהמוניהם. בשבת היו מגיעים עם המשפחות, הייתה בריכה פתוחה, עם כרי דשא מסביב, ישבו משפחות שלמות. כל שבת הייתה חוויה". . מימין: מנחם בגין; יוסקה 1975 אוגוסט לוטנברג; אחיו של הרב גורן, נכה מלחמת צילום רפרודוקציה השחרור; אליהו בן-אלישר. מימין: גולדה מאיר; שלמה לדור, יו"ר צילום רפורודוקציה הארגון; יוסקה לוטנברג. מימין: יצחק רבין, אהוד ברק, יוסקה צילום רפורודוקציה לוטנברג. תחילת שנות החמישים. יגאל ידין, הרמטכ"ל השני, בביקור בביתן המשותקים צילום רפרודוקציה בתל השומר. מה אתה חושב על הטיפול בנכים עם פוסט טראומה? "נושא הטיפול בהלומי הקרב הוא קשה. עוד לפני מלחמת יום כיפור, הלומי הקרב היו הולכים לוועדה רפואית ומקבלים אחוז מקסימום. במערכת טענו שזאת 20 הדרך היחידה לשקם אותם, כי אם ניתן להם אחוזים גבוהים, הם יקבלו את הכסף ולא ילכו לעבוד. ההסבר הזה לא היה מקובל עליי. הגיעו אליי פוסט טראומטים במצבים קשים. היה בחור שהיה בשבי במצרים, ועינו אותו שם, סיפרו לי שאת כל החלונות בבית הוא כיסה עם נייר עיתונים והוא לא יוצא מהבית. ביקשתי שיביאו אותו אליי, לבית הלוחם ואמרתי לו שיבוא כל יום להתעמל, לפגוש חברים. הוא היה עולה אליי למשרד, נשכב על השטיח, ישן שם. קשה מאוד לטפל בפוסט טראומה. לא רק פה, בעולם". אתה חושב שהיום היחסים של הארגון עם המדינה הם במצב יותר טוב מפעם או פחות טוב? "בזמני שיפור זכויות הנכים לא הגיע בכלל לכנסת. אמרתי שיש חוק תגמולים ואנחנו בשום פנים ואופן לא נסכים לנהל משא ומתן עם הפוליטיקאים בכנסת. כל שנה החוק תוקן. משרד הביטחון היה מאשר, האישור היה עובר לוועדת העבודה והרווחה, ולא היו שואלים שאלות. היום אם אתה רוצה לתת הטבה של אלף שקל, זה הולך לכנסת, בכנסת יש ועדת העבודה והרווחה, יושב נציג של האוצר, ושר האוצר מתנגד, ולהשיג הטבה זה הדבר הכי מסובך". גם בעבר עשיתם הפגנות ושביתות. "עשיתי הפגנות, אבל אני לא הפגנתי נגד משרד הביטחון, ממשרד הביטחון קיבלתי כל מה שרציתי. עשינו שביתות אם פגעו , לא 1958- בנכים. כשפתחו את קולנוע גת, ב רצו לקבל סדרנים נכים, שבועיים היה סגור. הודיעו לנו פתאום שביטלו 1970 בשנת את ההנחה בטלפונים. אף אחד לא אמר שום דבר. גם לא משרד הביטחון. לקחתי שני אוטובוסים ונסעתי למשרד הדואר בירושלים. הנכים פרצו והתיישבו בלשכה של שר הדואר, ישראל ישעיהו. אמרתי לו 'אתם לא מתביישים? עשיתם את זה על דעת עצמכם'. והוא סידר את העניין". מה אתה חושב על המאבקים של היום? "ההנהגה הנוכחית, בראשות עידן קלימן, עושה רושם טוב ועושה עבודה קשה ואמיצה. רפורמת נפש היא צעד חשוב במקום ובזמן הנכון. אני רואה מה קורה מסביב. היום קשה יותר, האוכלוסייה שונה לחלוטין וגם המדינה. היום אנשים חייבים ייצוג משפטי, לוקחים עורכי דין כדי להשיג אחוזים ואת הזכויות שלהם. • בזמננו זה לא היה".