9 | הלוחם תשפ״ג 2022 ספטמבר-אוקטובר רפורמת נפש אחת בתחומי הדיור והרכב עומדת בימים אלה על הכף, תלויה בהחלטתם של פוליטיקאים הנמצאים בעיצומה של תקופת בחירות ושבויה בידי האינטרסים הפוליטיים של אלה העומדים בפני מבחן הבוחר. לאלה יש הזדמנות להראות אחת ולתמיד שלצד הפוליטיקה, יש נושאים בציבוריות הישראלית שהם קדושים. הטיפול באלה שנתנו את גופם ונפשם למען המדינה, אמור להיות אחד מהם. על הרפורמה אנחנו עובדים לצד אגף השיקום במשרד הביטחון זה למעלה משלוש שנים, תחילה במסגרת ועדת איל בן ראובן, ובהמשך לאחר מעשהו הטרגי של איציק סעידיאן. הרפורמה נועדה לתקן עוול ארוךשנים בכל הנוגע לטיפול בכלל פצועות ופצועי צה"ל, ובדגש על אלה המתמודדים עם פוסט טראומה. מיום העברת הרפורמה הוקצו תקציבים לטיפולים פסיכולוגיים לנכים ובני משפחותיהם, בתים מאזנים, ;24/7 קו חם לפגועי נפש כלבי שירות ועוד. הרפורמה שאנו מעבירים, שלב אחר שלב, מביאה לשינוי מהותי בסיוע שפצועי צה"ל זוכים לו. היום אנחנו עובדים על העברתו של תזכיר חוק משמעותי ביותר, כזה שמטרתו להעניק סיוע מיידי לעשרות אלפי נכים המתקשים בשל אי התאמת הסיוע בדיור למציאות הכלכלית, ואלפים נוספים שזכותם לתנועה חופשית נפגעת עקב תת תקצוב ברכישת רכב רפואי. החוק החדש אינו מבדיל בין 7־ פצועי ראש, גוף או נפש, עלותו היא כ אחוזים מסך עלות הרפורמה, והוא מהווה אלף נכות ונכים 20־ אוויר לנשימה לכ הכורעים תחת המציאות הכלכלית הנוכחית. עמלנו עליו במשך חודשים. בדיונים קדחתניים מול משרד הביטחון והאוצר, תוך עשיית ויתורים כואבים, מתן סיוע במציאת פתרונות תקציביים ועוד. עברנו איתו את ועדת שרים לחקיקה, ואז הגיעה הבשורה - יוצאים לבחירות. בתחילה הובטח לנו שנכי צה"ל יהיו במסגרת ההסכמות, ושנכי צה"ל יזכו לסיוע שמגיע להם מהמדינה ששלחה אותם לקרב. ואז לאט לאט התפוררה ההבטחה לנגד עינינו, ופצועות ופצועי צה"ל הפכו גם הם לכלי ניגוח במשחקים פוליטיים של בחירות. רבים המליצו לארגון להניח לנושא בטענה שהחוק הזה ממילא לא יעבור בכנסת הנוכחית, אבל עודני מאמין. אני מאמין שגם במציאות הפוליטית הסבוכה והמשוסעת, וגם בתקופת בחירות נוספת, מסוגלים הפוליטיקאים להתעלות ולשים את נכות ונכי צה"ל במקום שבו ראוי שיהיו - אלף נכות ונכים 20 . מעל הפוליטיקה ששילמו בגופם ונפשם כדי שאנחנו נחיה בביטחון - זקוקים לטיפול ראוי ולסיוע של הפוליטיקאים כעת. טור דעה בספטמבר 21 " מאת יו"ר הארגון, "מעריב הבטחתם, תקיימו גם במציאות הפוליטית הסבוכה הזו, וגם בתקופת בחירות, צריכים הפוליטיקאים להתעלות ולשים את נכות ונכי צה"ל במקום שבו ראוי שיהיו - מעל הפוליטיקה 2 21.9.2022 | כ"הבאלולתשפ"ב |' יוםד 21.9.202 | כ"הבאלולת פ"ב |' יוםד ר פורמת "נפש אחת" בתחומי הדיור והרכב עומדת בימים אלה על הכף, תלויה בהחלטתם של פוליטיקאים הנמצאים בעיצומה של תקופת בחירות ושבויה בידי האינטרסים הפוליטיים של אלה העומ ־ דים בפני מבחן הבוחר. לאלה יש הזדמנות להראות אחת ולתמיד שלצד הפוליטיקה, יש נושאים בציבוריות הישראלית שהם קדושים. הטיפול באלה שנתנו את גופם ונפשם למען המדינה, אמור להיות אחד מהם. על הרפורמה אנחנו עובדים לצד אגף השי ־ קום במשרד הביטחון זה למעלה משלוש שנים, תחילה במסגרת ועדת איל בן ראובן, ובהמשך לאחר מעשהו הטרגי של איציק סעידיאן. הר ־ פורמה נועדה לתקן עוול ארוך שנים בכל הנו ־ גע לטיפול בכלל פצועות ופצועי צה"ל, וב ־ דגש על אלה המתמודדים עם פוסט־טראומה. מיום העברת הרפורמה הוקצו תקציבים לטי ־ פולים פסיכולוגיים לנכים ובני משפחותיהם, ; כלבי 24/7 בתים מאזנים, קו חם לפגועי נפש שירות ועוד. הרפורמה שאנו מעבירים, שלב אחר שלב, מביאה לשינוי מהותי בסיוע שפצו ־ עי צה"ל זוכים לו. היום אנחנו עובדים על העברתו של תזכיר חוק משמעותי ביותר, כזה שמטרתו להע ־ ניק סיוע מיידי לעשרות אלפי נכים המתק ־ שים בשל אי־התאמת הסיוע בדיור למציאות הכלכלית, ואלפים נוספים שזכותם לתנו ־ עה חופשית נפגעת עקב תת־תקצוב ברכישת רכב רפואי. החוק החדש אינו מבדיל בין פצו ־ מסך 7%־ עי ראש, גוף או נפש, עלותו היא כ עלות הרפורמה, והוא מהווה אוויר לנשימה אלף נכות ונכים הכורעים תחת המ־ 20 לכ ־ ציאות הכלכלית הנוכחית. עמלנו עליו במשך חודשים. בדיונים קדחת ־ ניים מול משרד הביטחון והאוצר, תוך עשיית ויתורים כואבים, מתן סיוע במציאת פתרונות תקציביים ועוד. עברנו איתו את ועדת שרים לחקיקה, ואז הגיעה הבשורה – יוצאים לב ־ חירות. בתחילה הובטח לנו שנכי צה"ל יהיו במסגרת ההסכמות, ושנכי צה"ל יזכו לסיוע שמגיע להם מהמדינה ששלחה אותם לקרב. ואז לאט־לאט התפוררה ההבטחה לנגד עינינו, ופצועות ופצועי צה"ל הפכו גם הם לכלי ניגוח במשחקים פוליטיים של בחירות. רבים המליצו לארגון להניח לנושא בטענה שהחוק הזה ממילא לא יעבור בכנסת הנוכחית, אבל עודני מאמין. אני מאמין שגם במציאות הפוליטית הסבוכה והמשוסעת, וגם בתקופת בחירות נוספת, מסוגלים הפוליטיקאים להת ־ עלות ולשים את נכות ונכי צה"ל במקום שבו אלף נכות 20 . ראוי שיהיו - מעל הפוליטיקה ונכים ששילמו בגופם ונפשם כדי שאנחנו נחיה בביטחון - זקוקים לטיפול ראוי ולסיוע ד של הפוליטיקאים כעת. הכותב הוא יו"ר ארגון נכי צה"ל צ 'ילה הייתה בימים האחרונים בחדשות כשנשיאה השמאלי קיצוני והאנטי־ ישראלי גבריאל בוריץ' סירב לפגוש את שגריר ישראל החדש, אך היא עשתה כותרות עוד יותר משמעותיות לפני שבועיים כשתושביה דחו ברוב מוחץ את יוזמת ממשלתם לחוקה חדשה שהייתה משנה את צ'ילה למשהו " של אורוול לאנרכיה מוחלטת 1984" בין והייתה הופכת את מערכת המשפט שלה לכלי שרת בידי השלטון. חמור כששינויים כאלה מתוכננים במדינה עם חוקה כמו צ'ילה, חמור שבעתיים כשהם מתוכננים במדינה שאין לה חוקה כמו ישראל. יש, כמובן, הבדלים; ממשלת השינוי על כל מגרעותיה וסטיותיה איננה ממשלה שמא ־ לית קיצונית כמו זו בסנטיאגו, שרצתה להפוך סדרי עולם במכת פטיש, אך האפקט המצטבר של צעד קטן פה, צעד קטן שם, מסוכן לדמו ־ קרטיה לא פחות. כך, למשל, מציעים בני גנץ ) שהר וגדעון סער (שר המשפטים, לא פחו ־ כבת ממשלה לא תהיה מותנית ברוב בכנסת, ומי שירכיב אותה יהיה באופן אוטומטי ראש הרשימה הגדולה, גם ללא אמון הכנסת והרוב בציב ר. דוגמה נוספת הייתה איוש ועדת הח ־ קירה לאסון מירון, אך דוגמה בולטת במיוחד למנטליות הספק־דמוקרטית של הממשלה היא המערכה המשפטית־פוליטית סביב מינויו של מני מזוז לתקופה בת שמונה שנים לת ־ פקיד יו"ר הוועדה למינוי בכירים — מערכה שבה הממשלה והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה מוצאות עצמן בעימות ערכי ומעשיעםביתהמשפטהעליון. לשופטלשעבר מני מזוז יש דעות פוליטיות מסוימות והן באו לעתים לביטוי גם בשבתו כשופט עליון, אך הן אינן פוסלות אותו אפריורית לתפקיד, גם אם הן חריגות מבחינת רוב הציבור. אך הרצון למנות אדם לתפקיד מפתח בתחום הממשלי לתקופה ארוכה של שמונה שנים ללא אפש ־ רות לשינוי או תחלופה, כביכול מטעמי יעי ־ לות, מעיד על כוונת הממשלה הנוכחית להח ־ זיק במושכות השלטון כמעט בכל חיר — ואם זה לא יצלח, לחבל בעבודת הממשלות הבאות. המהלך הזה, כמו מהלכים אחרים, אופייני לממשלה שאיבדה את אמון הצי ור ושא לי מעולם לא רכשה אותו, אך גם איבדה את האמון בעצמה. זו המעידה הקשה השנייה של היוע ־ צת המשפטית (המעידה הקשה הראשונה הייתה כשהתירהלצבאלפתוחבפעולהשעלולההייתה להתפתח למלחמה, ללא אישור הקבינט) והיא מוכיחה בעליל שצודקים אלה שטוענים שיש לפצל את תפקידי היועץ המשפטי לממשלה, שהוא מינוי פוליטי ביסודו, עם מראש הפר ־ קליטות שצריך להיות נטול השפעות פולי ־ טיות. שרי הממשלה הנוכחית ונציגיה, כולל היועצת המשפטית, מרבים להתריע על הסכנה שנשקפת, כביכול, מכמה עשבים שוטים בימין ובעולם החרדי למערכת המשפט, אך בהרב־ מיארה אולי לא הבינה את הסתירה שבין דב ־ ריה ש"האחריות לגיבוש מדיניות הרשות המ ־ בצעת, קרי הממשלה, מוטלת על הדרג הנבחר" ובין הנטייה המעשית והמנטלית של הממשלה הנוכחית לזלזל בדעת הציבור ונבחריו. במדי ־ נת חוק ודמוקרטיה אסור שיהיו בעיקר מס שפ ־ תיים לניג ח האופוזיציה, וגם מבחינה זאת יש להתייחס בדאגה לנתונים המתפרסמים חדשות לבקרים על ערעור אמון הציבור במערכת המ ־ שפטית ובשלטון החוק, וכפי שכותב העיתונאי נחום ברנע, איש שמאל דווקא: "לא עט פר ־ שות מביכות התרחשו בשנים האחרונות בקרב השופטים, ובמערכות היחסים בינם לבין הפר ־ קליטות ובינם לבין המערכת הפוליטית. האמון של הציבור בשופטים ירד, בחלקו בגלל שטיפת המוח של גורמים בימין, בחלקו בגלל אטימות ויוהרה". מדינת חוק ודמוקרטיה אכן חד הן, והתרו ־ פפות אחת מהן פוגעת גם בשנייה. פרופ' ניר קידר, היסטוריון המשפט בארץ ונשיא מכללת ספיר, אומנם סבור שהדמוקרטיה ומערכת המ ־ שפט עדיין אינן עומדות לפני כליה, בעיקר מפני"שבימיןוגםבשמאלישתודעהדמוקרטית עמוקה", וזה כנראה נכון לגבי הציבור הרחב, אך לא בהכרח לגבי גורמים שאחריותם לנעשה היא ישירה ומכוונת הממשלה הבאה והמערכת המ ־ שפטית כולה, יהיו מצוות בב ק בית יסודי של המערכת המשפטית כדי להחזיר עטרה ליושנה, כשכל העולם יכו ה ה להתקנא בה. בצ'ילה הציבור החליט ופעל — זו יכולה להיות דרכו גם ד של הצ בור הישראלי. דין וחש ון הממשלה הבאה והמערכת המשפטית כולה יהיו מצוות בבדק בית יסודי של המערכת המשפטית כדי להחזיר עטרה ליושנה כשכל העולם יכול היה להתקנא בה זלמן שובל הבטחתם, תקיימו גם במציאות הפוליטית הסבוכה הזו, וגם בתקופת בחירות, צריכים הפוליטיקאים להתעלות ולשים את נכות ונכי צה"ל במקום שבו ראוי שיהיו - מעל הפוליטיקה עידן קלימן החוק אינו מבדיל בין פצועי ראש, גוף או מסך 7%־ נפש, עלותו היא כ עלות הרפורמה, והוא מהווה אלף 20־ אוויר לנשימה לכ נכות ונכים הכורעים תחת המציאות הכלכלית הנוכחית צילום: אבירם ולגמן דורון כהן, גולן בריוסף עורכיםראשיים: ג׳רוזלם פוסט בע״מ מו״ל: ענבר אשכנזי מנכ״לית קבוצת ג׳רוזלם פוסט: דרור רונן מנהל הפצה: צ ״ הדפוס החדש בע״מ, ראשל דפוס: א דעות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואינה מחזירה כתבי יד ותמונות ,15 האחים מסלוויטה כתובת: 6701026 תל אביב, מיקוד 03־7619022 : , פקס 03־7619020 טל׳ מודעות: hafaka@maariv . co . il ל מערכת: ״ דוא
[email protected] ללתגובות: ״ דוא *2428 מנויים: *2421 שירות לקוחות מנויים: 1-800-574574