Halochem292

"אנחנו צריכים ללמוד מכם איך לפתור סכסוכים ללא שנאה" | הלוחם "אני נפצעתי בלטרון. יוסקה לוטנברג: התגייסתי לפלמ"ח ושירתי שנתיים וחצי מלאות. למדתי אז בשישית ובאתי לאבא שלי באיזה בוקר ואמרתי לו 'אבא, אני התגייסתי לפלמ"ח'. הוא כמעט התעלף. 'איזה פלמ"ח?' הוא אמר, 'תסיים את הלימודים'. אבל אני אמרתי לו שעכשיו אין זמן ללימודים". "כולכם עזבתם את עידן קלימן: הלימודים? לא סיימתם בגרויות והלכתם לצבא? הרי אם היום הייתה פורצת מלחמה חס וחלילה והיה בא ילד בכיתה י"א לצה"ל, לא 18 היו אומרים לו 'סליחה, אבל עד גיל מגייסים אותך'". "עידן, זאת הייתה יוסקה לוטנברג: תקופה אחרת". "מדהים לדעת שעזבתם עידן קלימן: הכול, ולא מובן במציאות של היום. אתם והלכתם לסכן 17- ו 16 ,15 הייתם ילדים בני את החיים שלכם, קמתם ויצאתם להילחם, חברים שלכם נהרגו". "האנשים הגיעו ישר לקרב. יוסי עובד: בלי שעברו בקו"ם, בלי שקיבלו צו גיוס. הם באו כמו שיוסקה אמר, כמו שהם. ככה גם אני באתי. אנחנו גם חוילנו שנה וחצי אחרי שהיינו בלחימה ובשירות. בספר שכתבתי, מחטיבת גבעתי במלחמת 51 'תולדות גדוד הקוממיות בתש"ח', יש הרבה תמונות של חללים שגויסו אחרי המוות שלהם". "גם סבא שלי. הוא לא סיים עידן קלימן: את מלחמת השחרור, הוא נהרג בקרבות על נהריה וגייסו אותו רק לאחר מותו". "לאדם צעיר שנפגע קשות יוסקה לוטנברג: צריך לומר שהחיים לא הסתיימו ושאפשר להגיע עם פציעה קשה לכל הישג. אני מכיר רבים שהגיעו להישגים אדירים. צריך רק לרצות והראש שיעבוד" לנו יש אסיפה של נכי מלחמת השחרור. נכנסנו ואני הופתעתי מאוד. כולם אומרים 'אהלן יוסי, אהלן'. שאלתי, 'מה אתם עושים פה?' היה שם רפי קוצר, לימים יו"ר הארגון הראשון. וככה יצא, לשמחתי הרבה, שהכרתי את ארגון נכי מלחמת השחרור כבר מיומו הראשון". "אליי הגיעו ואמרו שמקימים עזרא יכין: ארגון. היו כמה חברים בירושלים והכניסו אותי לוועד. וככה התדיינו מה אפשר לעשות למען הנכים. הייתה אבטלה ולא היה ביטוח לאומי שיתמוך". "יוסקה, אתה נמצא כאן עידן קלימן: בתל השומר, במפגש של 19 בתמונה בביתן בן גוריון עם הנכים. זאת התמונה היחידה שתלויה אצלי על הקיר. אותי לימדו שפה, רעיונית, נולד ארגון נכי צה"ל. אתם מפורקים לחתיכות, בבית חולים, איך עלה לכם הרעיון להקים כזה דבר?" "אני שכבתי בתל יוסקה לוטנברג: השומר שנתיים וכמוני עוד פצועים פשוט התגוררו בבית החולים. היו משותקים, ולא ידעו מה לעשות איתם. לא היה עם מי לדבר. קבוצה קטנה של שבעה שמונה חבר'ה חשבנו מה לעשות והחלטנו לטפל. יזמנו פגישה עם בן גוריון. הוא דאג לפצועים, הנושא דיבר לליבו. אמרנו לו, מה קורה פה? אין לנו כסף, אין כלום, אנחנו סתם נמצאים בבית חולים, משתעממים, אין לנו כתובת. ואז הקימו במשרד הביטחון את המחלקה ליישוב החיילים ושיקומם. מיד בהמשך כבר הבנו שאנחנו מקימים ארגון". ← מכאוס המלחמה לארגון מה הייתה התחושה שלכם כשיצאתם להילחם בקרבות הקוממיות? הרגשתם סכנה קיומית? האם הרגשתם שאם לא תילחמו, המדינה תושמד? "אף פעם לא חשבנו ככה. אני יוסי עובד: הייתי מסכם את מלחמת השחרור בשני אלמנטים. אחד נס, השני התנדבות. שני האלמנטים האלה הביאו לנו את המדינה. בארץ ישראל היינו קהילה יהודית של פחות ממיליון". "האמת היא שלא חשבנו. לא עזרא יכין: חשבנו על הסכנות. אני וחבריי שנשארו בחיים ראינו ניסים רבים. כמעט יום יום ניצלתי. האנגלים היו מולי ולא ראו אותי. אם היו רואים אותי עם נשק, היו תולים אותי. הרגשתי ששום כוח בעולם לא יכול לעמוד ברוח של הלוחמים. כאנשי לח"י, היינו מעטים נגד רבים. נרדפנו גם על ידי יהודים ועשינו את הלא יאומן. האנגלים ניסו להתמודד איתנו, הקיפו את עצמם בתיל ודוקרנים ושקי חול, לא עזר להם. הרגשנו שעם הרוח שלנו אנחנו עם סגולה. מסוגלים להכול". לאחר מלחמת העצמאות נוסד ארגון נכי מלחמת השחרור, לימים ארגון נכי צה"ל. תארו לנו את המפגש הראשון שלכם עם הארגון. "יצאנו מבית החולים וכל יוסי עובד: הפצועים שהיו צריכים להמשיך טיפולים שובצו בחטיבת אלישע. החלטנו ללכת לסרט בקולנוע עדן בתל אביב. ושם אומרים "כל אדם שאוהב את המדינה יוצא עידן קלימן: נגד הפילוג שקורה היום. אתם בעצם מלמדים אותנו שהגעתם למצבים קשים, אבל בסוף בניתם יחד מדינה והתגברתם על הקשיים" תשפ״ג 2023 מרץ-אפריל הלוחם | 22