Halochem 294Digital

ת תאלוףבמילואים, עמימורג, זוכרעד היום את השיחה שניהל עם חייליו, זמן קצר לאחר הקרב שבו פינו את הלוחמים הנצורים במעוז אביטל על גדת תעלת סואץ. הקרב התרחש בתחילת מלחמת יום הכיפורים, ועליו קיבל מורג את עיטור המופת שלו. גדוד השריון במילואים עליו פיקד ספג אבדות כבדות, ומורג הבין כבר בשלב הזה שאין לו על מי לסמוך, אלא על עצמו. הוא אסף את החיילים שנותרו לשיחת מוטיבציה, לקראת הקרבות העזים שעוד נכונו להם. "בחמוטל חטפנו מכה", הוא נזכר. "היו מאה חיילים ונשארתי 45- עם ארבעים וכמה, ספרנו שמונה הרוגים ו פצועים. התמונהשל שורת האלונקות לאורך הכביש מלווה אותי כל החיים. כינסתי את החיילים על אחת הדיונות ולא יודע למה, אמרתי להם 'דברו'. והם התחילו לדבר. למה לא היו לנו מקלעים? ומשקפות? איך יוצאים לקרב בלי תיאום כוונות ואיך בכלל מנהלים ככה מלחמה? אמרתי להם 'אתם צודקים, אבל אין לנו חלופה. בינינו לבין באר שבע אין אף חייל יהודי. אם אנחנו לא נישאר כאן, המצרים מחר בבאר שבע. אין ברירה, צריך לחזור ולעלות על הטנקים, להכשיר אותם מחדש, ולהמשיך להילחם'. קלטנו צוותים בלילה 12- חדשים שהתגייסו מאוחר יותר, וב טנקים, ואני 12 כבר הייתי חזרה בקו עם עדיין לא שקט. "בשעות הבוקר נכנס לחניון שלי קומנדקר מרופט עם חמישה מילואימניקים שנראו כמו לוחמי פלנגות, אחד מהם פנה אליי ואמר 'אנחנו פסיכולוגים של האוגדה, אבל בכל היחידות זרקו אותנו. שמענו שעברתם אתמול יום קשה, אנחנו יכולים לעזור'. אמרתי לעצמי שדווקא בגלל שלא קיבלו אותם, אני צריך לשמוע אותם, ונוצר סיפור אהבה. כל פסיכולוג קיבל פלוגה, ופעם בשבוע הם היו מגיעים אליי ונותנים לי סקירה על מצב הרוח של הלוחמים. בדיעבד, חוץ ממני אין אף פוסט טראומטי בגדוד. כולם קיבלו טיפול בזמן המלחמה וגם אחר כך. הייתה לי רשת מקבילה לרשת הפיקוד. קיבלתי תגובות מכל פלוגה, איפה יש בעיה, איפה לתת דגש, איך לעבוד עם החיילים. "בסיום המלחמה הפסיכולוגים הנהדרים הוציאו חוברת ראשונה, 'הפסיכולוגיה בקרב', שהייתה בעצם על הגדוד שלי. מאז ידעתי שאלו בעלי מקצוע שיכולים לעזור. לפני שש שנים התפרצה אצלי הפוסט טראומה בעקבות תאונת דרכים, ולא ידעתי מה קרה לי. בבית החולים צעקתי ובכיתי כמו ילד קטן. איבדתי שליטה, אבל גם ידעתי מהניסיון ההוא שהיחידים שיכולים לעזור לי הם הפסיכולוגים. ואכן, מאז אני נפגש באופן קבוע עם פסיכולוגית, והיא עוזרת לי מאוד במאבקים עם הזיכרונות ועם רגשות האשמה שמלווים אותי". משפחה של מופת , הוא דמות שכמעט כל 77 עמי מורג, בן שריונר ותיק מכיר, בשל תפקודו במלחמת יום הכיפורים ופעילותו כקצין שריון ראשי. בנו, עידן, זכה אף הוא בעיטור המופת במלחמת לבנון השנייה, מקרה ראשון תת אלוף במילואים, עמי מורג, נלחם ביום הכיפורים וקיבל את עיטור המופת. לפני שמונה לתפקיד אלוף, עזב את הצבא כי לא הסכים עם הדרך. עד היום הוא בקשר עם החברים מהגדוד ולמען הלב הוא מתנדב עם חיילים בודדים שלומי יוסף צילום | דודו לוי רייך מאת "ביום השני של המלחמה נסענו משדה תימן ליד באר שבע עד שעות. 12 , לתעלה על זחלים מסביב ריק. שום סימן לצה"ל. רק עמי מורג עם מאה חיילים, יוצאים למלחמה, בלי ידיעה מהפיקוד, שום פקודה, כלום" הרגשתי בגידה איומה" ← תשפ״ג 2023 יולי-אוגוסט הלוחם | 18