Halochem 294Digital

אין כמו בבית | הלוחם ← משה מוץ מטלון "בית הלוחם נתן לנו יכולות פיזיות וגם נפשיות" ר בים מכירים את משה מוץ מטלון. הוא כיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת ישראל , כיו"ר ארגון נכי צה"ל 18- ביתנו בכנסת ה והיה ספורטאי פעיל 2009 עד 2000 בשנים בבית הלוחם. הוא התגייס לנח"ל, ובאימון , שהשתייך אז לחטיבת 50 מתקדם בגדוד הצנחנים, נפצע קשה בתאונת משאית עמוסה בתחמושת. פלג גופו התחתון נותר אחוז. "התאונה 100 משותק והוא הוכר כנכה קרתה ברמת הגולן", הוא נזכר. "הייתי בן עשרים והפציעה גדעה לי את החלומות. שאפתי להיות מאבטח מטוסים לאחר השחרור, חלום שהיה לכל צעיר בזמנו, אבל החיים לקחו אותי למקום אחר". הוא אושפז בבית החולים בצפת ומשם עבר לשיקום בתל השומר. "לאחר כמה חודשים החלה להגיע המסה הגדולה של פצועי יום כיפור שמילאה את המחלקה", הוא מספר. "בזמנו שררה במחלקה אווירה של יחד וערבות הדדית גדולה. יום אחד הגיעו אלינו אנשים מארגון נכי צה"ל וסיפרו לנו שמקימים בית ללוחמים, מקום שנקרא בית הלוחם. לקחו אותנו לאפקה והמקום היה לקראת סיום הבנייה. מאוד התלהבנו מהמתקנים". עד כמה סייע לך בית הלוחם בהמשך דרכך במסלול החיים? "לאחרשיצאנו מביתהחוליםדאגו שנגיע לבית הלוחם. נחשפנו לענפי האתלטיקה, הבריכה, הכדורסל וכדומה, ופשוט נשאבנו לסוג אחר של שיקום, ספורטיבי מאוד. בית הלוחם היה בסיס רציני שנתן לנו יכולות פיזיות וגם נפשיות, להמשך החיים. לא סתם הוא נקרא מרכז ספורט וחברה, הרבה חברויות נוצרו שם. הרבה נכים עברו לגור באזור תל אביב ורמת אביב, כי רצו להיות בקרבת בית הלוחם. המקום היה אבן שואבת לאנשים מכל הארץ. בבית הלוחם של אז היו המון נכים ותיקים, ממלחמת השחרור ומלחמת סיני, והם בעצם חנכו אותנו והיו סוג של מורי דרך עבורנו. לימים הבית התפתח ורבים מהאנשים השתתפו במשחקים האולימפיים, אני למשל השתתפתי באולימפיאדת הנכים טורונטו בהטלת כידון והדיפת כדור ברזל". 1976- ב הצטרף מטלון להנהלת ארגון 1992 בשנת נבחר ליו"ר הארגון. 2000- נכי צה"ל וב התפטר מכהונתו בארגון כדי 2008 בשנת להתמודד ברשימת ישראל ביתנו בבחירות ברשימה. 13- , ושובץ במקום ה 18- לכנסת ה עם כניסתו לכנסת היה האדם הראשון המרותק דרך קבע לכיסא גלגלים שנבחר לכהונה כחבר כנסת. הדבר הצריך את הכנסת לשפר את נגישותה כדי לאפשר לו לתפקד כחבר כנסת מן המניין. "דווקא בית המחוקקים לא היה נגיש בזמנו לנכים, ובעקבות כהונתי נעשו השינויים הנדרשים למען הנכים", הוא מספר. יש שמשווים את המצב כרגע במדינה לסוג של יום כיפור, מה אתה חושב על זה? "השבר החברתי הוא ברמה של מחדל ענקי. מזלה של מדינת ישראל הוא שהדור שלנו, הדור שחווה את החורבן של מלחמת יום כיפור, עדיין בחיים, והתגייס בתחילת הדרך למחאה נגד מהלכי הממשלה. אחרינו הצטרפו כמובן הצעירים והם ממשיכים לשאת את הלפיד. אני מקווה שהמדינה תחזור לשפיות וערבות הדדית ושנאת האחים בינינו תיפסק". "הרבה נכים עברו לגור באזור תל אביב, כי רצו להיות בקרבת בית הלוחם. המקום היה אבן שואבת לאנשים מכל הארץ. בבית הלוחם היו המון נכים ותיקים, ממלחמת השחרור ומלחמת סיני, והם בעצם היו סוג של מורי דרך עבורנו" תשפ״ג 2023 יולי-אוגוסט הלוחם | 26