Halochem_296_Digital1

"נעשה הכול כדי שכולם יקבלו מה שצריך" | הלוחם בפצועים החדשים, טיפלנו בפצועים הוותיקים, וממשיכים לטפל בהם. אין שום ירידה תקציבית בתוכניות העבודה והפצועים הוותיקים ממשיכים לקבל את כל מה שמגיע להם בזכות. אנחנו מרחיבים תשתיות, כוח אדם, שעות פעילות, כדי שלא לאפשר שום אפשרות לפגיעה בפצועים הוותיקים. אנחנו נעשה הכול כדי שכולם יקבלו מה שצריך - הפצועים הצעירים וגם הפצועים הוותיקים". מתחילת המלחמה ניכר היה שפצועים ותיקים רוצים לעזור לקלוט את החדשים. רבים התנדבו, במוקד ובסיוע בשטח. האם המגמה הזאת נמשכת? האם הארגון מעודד אותה? "נוצרת תחושת שייכות של הפצועים החדשים אלינו, לארגון, לבתי הלוחם, לקהילה של פצועי צה"ל. יש שישים מתנדבים שרצים כרגע בבתי החולים, נוגעים בפצוע עם אשפוזו, בתהליך השיקום שלו בבית החולים, משם מלווים אותו לתוך בתי הלוחם ורושמים אותו לתוך התוכניות שלנו. תוך כדי תנועה פצועים ותיקים מתחברים לפצועים צעירים ונותנים להם דוגמה. מרגש ומחמם את הלב לראות שפצועים ותיקים פונים אלינו בהמוניהם ומבקשים לעזור לפצועים הצעירים. הליווי הזה חשוב ובהמשך המשימות יגדלו. ייתכן שנבקש להיעזר בנשות הנכים כדי לטפל בנשים ובחברות של פצועים צעירים, אולי נצטרך לטפל בהורים. עוד ועוד מעגלים נפתחים. במלחמה הזאת יש המון פצועי מילואים שהם בעלי משפחות, ואנחנו נלמד את הצרכים ונגייס בהתאמה את העזרה הדרושה". עשינו מצווה כל פעילויות הארגון, האיכות והזמינות, נמדדות בסופו של דבר בתקציבים. האם ארגון נכי צה"לאמור לקבלתמיכה כספית נוספת כדי לקלוט את הנכים החדשים? "יש פער גדול בין המימון של המדינה לבין מה שנדרש. אנחנו כרגע לא עוסקים בכסף, אלא קודם כל בשיקום ובצרכים של הפצועים. כשאנחנו פונים למדינה, הדגש של הארגון הוא לא כמה כסף, אלא מה הפצוע צריך. בהמשך המדינה יכולה לחשב את ההוצאות הנדרשות. ההיסטוריה מלמדת שאנחנו, בארגון נכי צה"ל, קובעים את הרף השיקומי ולא יכולים לחכות לאישורים ממוסדות המדינה. פנינו למשרד האוצר ולמשרד הביטחון ופרשנו בפניהם את התוכניות ואת העלויות. אנחנו פועלים במקביל כדי לגייס תרומות בישראל ובעולם ואנחנו מתכללים תקציבית את האירוע הזה, כמו תמיד, במשולש שבין משרד הביטחון, דמי החבר ותרומות של יהודים מרחבי העולם. נעמוד בזה תקציבית ונעשה מה שאנחנו יכולים. כרגע לא עושים חשבון של כסף, מנסים לשקם פצועים שחוזרים מהמלחמה. אחרי זה נריב על הכסף עם משרד הביטחון, נראה מי יקבל הכרה לצמיתות ונטפל בהכול. כסף לא יהיה חסם לטיפול בפצועים". כיצד נערך הארגון לכמות הגדולה של נפגעי פוסט טראומה? כמות שמעולם לא חווינו כפי הנראה. "הקמנו צוות עם טובי המומחים בישראל כדי להידרש לנושא. בצוות נמצאים יושב ראש המועצה לפוסט טראומה, פרופ' אייל פרוכטר, ד"ר יורם בן יהודה (ראו ), ומוביל אותו האלוף 30 ראיון בעמוד במילואים איל בן ראובן. יצרנו תוכנית עבודה בסטנדרטים הגבוהים ביותר לטיפול בפצועי חרבות ברזל המתמודדים עם פוסט טראומה. התקשרנו אל כל חוות החוסן בארץ, בדקנו מי מתאים וכרגע סגרנו תוכנית עבודה עם שתי חוות מובילות, ולאחריהן יצטרפו עוד חוות, בהתאם לדרישה. התאמנו מכרז של משרד הביטחון ומקווים בימים הקרובים לצאת לדרך. אנחנו חווים קשיים ביורוקרטיים לא קטנים מול המדינה, אבל גם על זה נתגבר. קריטי לטפל בפצועי הפוסט טראומה עכשיו ומיד, לא לחכות לסוף המלחמה. כל יום שאותו פצוע נמצא בבית, הוא יום לא טוב. המטרה היא לשלוט בעצימות של התסמונת ולנסות להקל. ללמד את הפצועים לנהל את הפציעה ולא שהפציעה תנהל אותם". הרעיון של להתחיל את השיקום עכשיו, לקבל פצועים חדשים עוד לפני שקיבלו הכרה, הוא כמעט מהפכני. האם אתם מרגישים בארגון כבר עכשיו את ההשלכות שלו? פצועים קיבלו הכרה 3,532 "נכון לרגע זה פצועים כבר משתקמים 500- זמנית וכ ומתאמנים בבתי הלוחם. בשעה כזאת ברור שהארגון אינו יכוללעמודמנגד. הימיםקשים מאוד, מצב חסר תקדים מבחינת הפגיעות של הפצועים והכמות. כולנו צריכים להיכנס מתחת לאלונקה, ולגלות סבלנות ואורך רוח ולאפשר לנו להתארגן, כדי להעניק בשנים הקרובות טיפול ראוי וטוב לכולם, ללא יוצא מן הכלל. התפקיד של ארגון נכי צה"ל, בין היתר, הוא לדאוג שלא יהיו נכי צה"ל. אנחנו לא רוצים שיצטרפו חברים חדשים לארגון. אם עכשיו אנחנו יכולים לעזור למדינת ישראל ולגיבורים שלנו, שנלחמו בשבילנו, באמצעות טיפול מיידי שבזכותו הם יחלימו ויחזרו לחברה כאנשים בריאים, עשינו מצווה גדולה. זאת לדעתי המהות של ארגון • נכי צה"ל". "תרבות, ספורט, השכלה וטיפול פרונטלי יוצרים מעטפת שיקומית מודרנית, רחבה ואגרסיבית. חשוב לטפל בפצועים עכשיו ולא לחכות לתהליך ההכרה וההחלמה הארוכה, אלא לפתוח כבר עכשיו את כל המסלולים שמאפשרים שיקום טוב וחזרה לקהילה ולחברה" צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון תשפ״ד 2024 ינואר-פברואר הלוחם | 28