Halochem_296_Digital1

← לאילו קבוצות, לכמה זמן. משך הטיפול יכול להיות בין שבוע לחודש וחצי. המטרה היא לטפל בשלב הראשוני של תגובת הדחק, בין שעות לחודש מהאירוע, זה החלון שבו 48 יש הזדמנות לעזור לאדם לא לפתח הפרעת דחק. קוראים לפרק הזמן הזה שעת הזהב. צה"ל עושה מאמצים לטפל ולתת מענה בשלבים המוקדמים, הודות למודעות העולה לתגובות דחק, וגם משום שהאירוע באמת חריג בעוצמות ובגודל". בכמה חיילים וחיילות טיפלתם עד עכשיו והאם יש אומדן כלשהו לגבי תוצאות הטיפול שניתן? "עד עכשיו עברו אצלנו יותר גפן: חיילים, ועל אף הכמות הגדולה 1,300- מ זה לא הפחית מאיכות העבודה. אנשים השקיעו לילות כימים, כדי לתת מענה הכי טוב שאפשר. בפוסט טראומה אי אפשר לנבא מה יהיה המצב בעוד חצי שנה, שנה, שנה. המדד שלנו להצלחה כרגע 15 בעוד הוא לבדוק את היכולת של החייל לחזור לתפקוד. לחזור ליחידה או לתפקיד אחר או לעבודה או למשפחה. אנחנו מנטרים את אחוז חזרו לתפקוד בתוך 75 הנתונים וכרגע הצבא. נתונים חיוביים בהחלט". חיבור לחוסן האישי בכל הקשור לטיפול בחוסן הנפשי של הלוחמים, תוכלו לתאר מעט את הידע שעליו אתם נסמכים? שנה ובתפקידי 23 "הייתי קב"נית גפן: האחרון הקמתי את ענף הכושר הנפשי. מטרתו היא לפתח חוסן ללוחמים, לתומכי לחימה, ולאוכלוסיות נחשפות. מערך בריאות הנפש משקיע משאבים רבים כדי לעשות הכנה מנטלית טרום לחימה, ולחזק את החוסן של הלוחמים והלוחמות. הקב"נים מלמדים את המפקדים, המפקדים מלמדים את החיילים. כל חייל יודע איך לעזור לחבר שלו ועובר הכשרה של מג"ן ויהלו"ם, המעניקה כלים של עזרה ראשונה נפשית. ברגע שיש כלים לעזור לחבר בשדה הקרב, החוסן משתפר. יותר ידע, יותר חוסן. אנחנו גם עובדים על לכידות חברתית המעלה את החוסן. כשם שצה"ל בונה את החייל הלוחם מבחינת כושר לחימה ומבחינה גופנית, החולייה הנוספת היא בנייה מנטלית ואנו משקיעים בה מאמצים רבים". "רוב העבודות הקבוצתיות בן יהודה: שנעשו וגם הטיפולים הפרטניים כוונו בתחילה להגדיל את החוסן הנפשי, משום שברגע שהחוסן האישי גדל, האדם יכול להילחם טוב יותר עם תסמינים פוסט טראומטיים. הדוקטרינה הוכיחה את עצמה. העבודההיאעלחיבור לחוסן האישי, לכוחות ולמשאבים האישיים. לתרגל ולהתחבר ולא להרגיש חוסר אונים, וגם לעשות זאת עם עוד לוחמים". האםהיוםאנו יודעיםעלפוסטטראומה דברים שלא ידענו בעבר? הפז"ם של גוף הידע הצה"לי קידם אותנו? "פציעת הדחק הפוסט בן יהודה: טראומטית משתנה בתוך האדם ובין הזמנים. בתוך האדם, בשנים הראשונות זאת צורה אחת, לאט לאט היא משתנה, סוג מסוים של תסמינים יורד, אחר עולה ומחריף. הכול משתנה בין התקופות. נוסף על כך, פציעהשל לוחם מיום כיפור שונה מזו של לוחם חרבות ברזל או צוק איתן משום שהזמנים השתנו, הטכנולוגיה השתנתה. ביום כיפור היו להם פלאשבקים של תמונות, היום כבר מזמן יש פלאשבקים של סרטים. יש טלפונים עם מכתבי פרידה. דברים שלא נעשו בעבר. התרבות משתנה ואיתה גם התסמינים. עם זאת, יש תסמינים שאינם משתנים". מהו הטיפול הנפשי היעיל ביותר לתסמונות של פוסט טראומה? ועד כמה בכלל אפשרי למנוע אותה מראש? "בטיפול נפשי בטראומה יש כמה גפן: טיפולים ידועים ומוכרים, המוכחים , תרפיית חשיפה PE כיעילים על פי המחקר. . עם זאת, CBT , CPT , EMDR ממושכת, וגם אף אחד לא יודע איך למנוע פוסט טראומה. יש הרבה דרכים וטיפולים להציע, וכל אדם יכול לבחור מה עושה לו טוב ומשפר את מצבו. אמצעים נוספים שיכולים לסייע פסיכולוג קליני מומחה יורם בן יהודה ופסיכולוג רפואי מומחה, השתחרר והיה מפקד היחידה 2005 בשנת הצבאית לטיפול בנפגעי תגובות קרב. חבר במועצה הלאומית לפוסט טראומה. עוסק בדוקותרפיה, קולנוע דוקומנטרי ככלי פסיכותרפויטי, ובפיתוח מסעות טיפוליים ללוחמים ופצועים. עובדת סוציאלית, מדריכה מיכל גפן ופסיכותרפיסטית, חברה באגודה . EMDR לפסיכותרפיה ממוקדת ועמותת מטפלת במצבי טראומה והקימה את ענף הכושר הנפשי בצה"ל. מפתחת תוכניות למניעת שחיקה וחיזוק החוסן הנפשי. מימין: מיכל גפן, יורם בן יהודה 31 | הלוחם תשפ״ד 2024 ינואר-פברואר