297_Halochem_Digital

סיפור על רכיבה ואושר | הלוחם "לא כולם יבינו את מה שחוויתי על בשרי" 26 אביתר זיתוני, בן בזוגיות, גר ברמת גן , חטיבת הצנחנים 202 רס"ן בקבע, לוחם בגדוד "בשבעה באוקטובר הייתי איך נפצעתי אמור לצאת מטעם הצבא במשלחת לאירופה. הייתי בבית, בלי רכב, בלי נהג, בלי נשק, והגדוד שלי סגר שבת בירוחם. בבוקר התעוררתי לאזעקות, עליתי על מדים ומיד הבנתי שהגדוד שלי הולך להיות מוקפץ. לקחתי אקדח, ואת הרכב של חברה שלי ויצאתי לכיוון העוטף. ביקשתי מהסמ"פ שלי בטלפון ציוד לחימה ונשק והגענו למרחב רעים. חברתי לפלוגה שלי ובאזור השעה עשר התחלנו להילחם באזור. עברנו היתקלויות עם מחבלים, ראיתי את כל הזוועות, גופות של אזרחים, ותוך כדי אתה מבין מה קרה, איזה ברדק. ״עברתי לקיבוץ כיסופים והייתה שם התבצרות של מחבלים. עברנו עוד היתקלויות ובאחת הנקודות ירו עליי כמה יריות ברגל. חיכיתי הרבה זמן לפינוי, נפגע לי העורק הראשי איבדתי הרבה דם וגם איבדתי את ההכרה. הייתי מורדם ומונשם יום, מוגדר פצוע אנוש. כמעט הורידו לי 12 את הרגל, אבל אימא שלי התנגדה, ובסוף הרגל נשארה. החלק התחתון ברגל עדיין לא מתפקד, ויש לי סד מיוחד". "פה, איך הגעתי לחוג האופניים בשיקום, סיפרו שיש אופניים ואני חובב אופניים ודברים כאלה. אמרתי יאללה, נלך, והתלהבתי. הרכיבה עושה לי טוב, זה כיף, טיפה לצאת מהשגרה היומיומית, לעשות פעילות גופנית. רכבנו בימי שישי בירקון, לכיוון חוף ברוך ועד הרצליה וחזרה. ארבעים קילומטר. קשה מאוד, מאתגר, וכיף, והרגשתי שהתגעגעתי לאוויר. אני מתכנן להמשיך בספורט הזה". התחושה לקראת יום הזיכרון ויום "בקרב בכיסופים נפלו שישה העצמאות חיילים שלי בסדיר: אדם אגמון, רגב אמר, לביא בוחניק, בר יענקלוב, מתן מלכה, עמרי פרץ. ועוד חברים טובים נפלו. בהמשך בעזה וגם במסיבה. יש התמודדות, ואתה צריך להבין איך להכיל את העניין של יום הזיכרון ומה אתה הולך לעשות. איך אתה מבקר את כל החברים? אני אסדר לעצמי את היום הזה, ובעזרת השם, אני אנסה לבקר את כולם. גם יום העצמאות יהיה מורכב. עברנו אבדה גדולה לעם ישראל, למדינת ישראל. לא כולם יבינו את מה שראיתי וחוויתי על בשרי, וצריך להשקיע יותר מיום אחד לזכר הגיבורים ומה שהם נתנו. צריך להנציח בצורה טובה. חשוב לי שנהיה עם חזק, מאוחד, ולזכור את הנופלים. כי אין לנו ארץ אחרת". ארבעה פצועים, שלושה מהם נפצעו באותה תקרית, חברו אל חוג האופניים בזמן השיקום בבית החולים. איך נפצעו ומה הם מרגישים לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות התשפ"ד גיבורים על גלגלים אבי אבסקר, מנהל בית הלוחם תל אביב: "אנחנו לא יכולים להמשיך לבכות על מר גורלנו. הפצועים עברו טלטלה משמעותית, והמטרה שלנו היא למצוא נימה של אופטימיות" מעילונים לדרך בסוף חודש מרץ התקיים בבית חולים שיבא אירוע חלוקת מעילונים לרוכבים הפצועים שהחלו להשתתף בחוג. באירוע השתתפו פצועים ובני משפחות; פצועים ותיקים; אבי אבסקר, מנהל בית הלוחם תל אביב; מיקי עוזאי, מנהל אגף הספורט בבית הלוחם תל אביב; מאיר כרמון, רכז חוג האופניים בבית הלוחם תל אביב; אשר בוזגלו, ישראל ארבל ואיוון בולוטין - מדריכים בחוג האופניים. ← "אנחנו רואים חיבור אמיתי שמגיע מהפצועים הוותיקים. הם רואים את הפצועים החדשים כממשיכים של המורשת שלהם. המתקפה של שבעה אוקטובר כפתה עלינו מציאות נוראית וטרגית. אבל לאחר שהיא כבר קרתה, אנחנו לא יכולים להמשיך לבכות על מר גורלנו. הפצועים עברו טלטלה משמעותית, והמטרה שלנו היא למצוא איזו נימה של אופטימיות. במבט קדימה, אנחנו גם יודעים שהפצועים יגיעו לטיפולים בבית הלוחם, כי אין אף גורם שמסוגל להעניק את המענה ההוליסטי והמגוון שיש בבית הלוחם. אנחנו מרגישים שהחיבור עם הפצועים החדשים מגיע מכיוון הבית והארגון, שמציעים להם תשתית הוליסטית לשיקום, וגם מכיוון הפצועים הוותיקים שפשוט מחבקים אותם עם כל הלב. החיבוק הזה לבדו הוא אירוע מרגש". תשפ״ד 2024 מרץ-אפריל הלוחם | 16