299_Halochem_Digital

חוויה בחווה | הלוחם איך לתחושתך אפשר למדוד את ההצלחה של השיקום? "להצליח לישון טוב יותר בלילה, להיות קצת שמח, להרגיש קצת משמעות וסיפוק. לא לחיות בחודרנות של פלאשבקים ושל סיוטים, ולהיות מסוגל להחזיק את החיים באיזה טוב מסוים. גם אנשים שלא עברו טראומה לא תמיד חיים בטוב הזה, אבל פחות או יותר. כדאי לזכור שאגף השיקום נותן הרבה מענים ויש לנו איתם שיתוף פעולה צמוד ומבורך. מי שנתקל שוב ושוב באיזה קיר ולא מצליח להתקדם, ומנסה מפה ומשם ולא מצליח, אז שיבוא. שיבוא ונראה מה אפשר לעשות. החווה היא מקום גדול ויפהפה, וכל פינה פה היא בצלמו ובדמותו של דני. אנשים מגיעים לפה ואומרים שרק להיכנס למקום מרגיע אותם". הבית של דני דני סטירין, שהקים את החווה של דני, הוא דמות מיוחדת באמת ובתמים. שנה הקמת את החווה. מה 12 דני, לפני גרם לאיש עסקים לקום באמצע החיים ולבנות חווה? "הייתי אבוד. אבא שלי מת, פתאום, באמצע החיים. מוות רע. משום מקום. הוא היה כל עולמי וזה בלבל אותי לגמרי. הפעיל אצלי טריגרים, גם מהשירות הצבאי, אז פרשתי. הלכתי ליערות. לנוח, לנשום, ולחפש תשובות. לקחתי את הכלבה הקטנה ואת הסוס, וראיתי שהטבע עושה לי טוב. החלטתי שאני לא חוזר לחיים כפי שהכרתי, ואני מקדיש את שארית חיי לתמוך בעצמי וגם להזכיר לאחרים שזה אפשרי. מה שהתחיל כחווה קטנה עם כמה סוסים וילדים, הפך להיות כפר טיפולי שיקומי. מקום חברתי, הוליסטי, שלושים סוסים, כלבים, בעלי חיים, 56 , אנשי צוות חדר מוזיקה, חדר אמנות, רפואה משלימה, גינה מאפשרת. מערך שלם תומך ועוטף. ובעיקר, כמו שיורם הפסיכולוג שלנו אומר, יש כאן תחושה של בית. להגיע לפה זה כבר אחוז מהריפוי. ועל זה אנחנו מלבישים 50 את המעטפת המקצועית שלנו". ספר בבקשה איך נוצר החיבור עם הארגון בתקופת המלחמה? "בשבע השנים האחרונות אני עובד בהתנדבות מלאה בתחום הפוסט טראומה הקרבית. התוכניות נקראות מסע בחווה ובכולן יש קהילה של אנשים שמתמודדים יחד. זה אולי הדבר הכי משמעותי שעשיתי בחיים שלי. בשבעה באוקטובר, על הבוקר, שמעתי כמו כל עם ישראל מה קרה. הבן שלי היה במסיבה בנובה, ואני שמעתי בטלפון את הצרחות ואת היריות, לקחתי את עצמי ונסעתי לדרום. לא היה לי נשק, לקחתי סכין ולא נתנו לי לעבור את המחסומים. כבר בימים הראשונים הבנו את גודל האירוע ואתה מבין את הצונאמי שהולך להגיע". אתה פותח את הבית שלך ולמעשה גם את ליבך. הרבה מאוד טראומה מגיעה לבקר אצלך. איך אתה חווה את התקופה הזאת ומה תוכל לומר למי שתוהים אם להגיע לכאן? "קודם כל אני עצמי מטופל. גם אם אני חווה זליגות, כרגע אני מרגיש יציב. יש לי קרקע בטוחה. כל מה שעברתי במשך חיי, המסע שלי, הכול הכין אותי לרגע הזה, לתפקיד הזה, שלא ביקשתי אותו, אבל אני יודע שיש לי יכולת לתמוך באנשים. לכל מי שמרגיש משהו ומנסה להחזיק את זה חזק ובכוח, אני מציע הצעה חברית. להסתכל על זה בלבן של העיניים. הדרך היחידה לצאת מזה היא ללכת בתוך זה, בצורה בטוחה ואחראית, במרחב בטוח ומכיל כמו שלנו. עם החזקה, עם אנשי מקצוע, אבל אי אפשר להמשיך לנעול את הדברים במרתפי הלב לאורך שנים, כי זה בסוף יתפרץ, וככל שאתה ממתין, ההתפרצות תהיה חזקה יותר". למצוא את קבוצת השווים לכל משתתף בתוכנית יש סיפור. פגשנו שניים מהם ושמענו מה עבר עליהם במלחמה וכיצד הגיעו לחווה. אזהרת טריגר, העדויות מהמלחמה קשות לקריאה. יניר , רווק, גר בירושלים. פסיכולוג 32 אשכנזי, בן מתמחה. שירת במילואים בשריון. ← "הרציונל יהודה איש שלום: שלנו הוא לתת מענה מהיר בטווח הזמן המיידי בפורמט קבוצתי, כדי לצמצם ככל האפשר את שיעורי ההתפרצות של פוסט טראומה" נעמי ארז לב רן: "מי שנתקל שוב ושוב באיזה קיר ולא מצליח להתקדם, ומנסה מפה ומשם ולא מצליח, אז שיבוא. שיבוא ונראה מה אפשר לעשות" תשפ״ד 2024 ספטמבר-אוקטובר הלוחם | 20