299_Halochem_Digital

חוויה בחווה | הלוחם הדרך אל השקט , נשוי ואב לשלושה, גר 46 אבירם אטיאס, בן באשדוד, מנהל תפעול ברכבת ישראל. אבירם, ספר לנו מה עבר עליך בזמן השירות שלך במלחמה. פלוגת 271 "אני שייך לגדוד הנדסה . בשבעה באוקטובר 9 צמ"ה, מפעיל די בעשר בבוקר התקשר הרס"פ ואמר תכינו תיק. בערב עוד הלכתי לעבודה, אבל בשעה בלילה קיבלתי טלפון להגיע לצאלים. 11 יש לנו פלוגה מטורפת, חבר'ה שרצים המון שנים יחד, חברים על מלא. תיאמתי עם עידו, השותף שלי, ויצאנו. בחודשיים הראשונים, היינו בסדנת זוגיות, אני והוא, חלקנו את אותה מיטה, ישנו ברכב. המשימה הראשונה שלנו, כפלוגת צמ"ה, הייתה לפנות את ציר על כל המשתמע. מסעד עד כרם שלום, 232 דרך כל הציר, דרך המסיבה. באותם ימים חיפשנו גם רכב של חבר מהפלוגה שנרצח במסיבה. ראינו הרבה מראות קשים. אין סצנה שאפשר לדמיין שלא ראינו. סרט אימה מלחמתי. האזור של המסיבה זה עד היום מקום שקשה לי להגיע אליו בראש. כמות של גופות שפשוט מונחות אחת על השנייה, עד שהצליחו איכשהו לפנות אותן. כל הציר מלא מחבלים מתים, זרוקים. היו אנשים שמצאו אותם אחרי כמה ימים. היינו במצבים שצריך לרדת לאיזה שביל, כי יש שםרכב, ואז אתהמגלהשםעוד גופות, וכבר במצב לא משהו. השטח עוד שרץ מחבלים, היה מעלינו רחפן של חמאס שניסה להטיל עלינו משהו. לפני צומת כיסופים נתקלנו במחבל שהסתתר והרג שני לוחמים. היה נורא ואיום. בהמשך נלחמנו בבית חנון וגם באזור בית להייה. ואחר כך התחברנו בחאן יונס. לחמנו עד כמעט סוף פברואר. חגגתי יום הולדת במילואים. וחודש לפני הסוף המ"פ שלי שם לב לשינוי, והציע לי לדבר עם מישהו". הלכת לדבר עם מישהו? "לא הספקתי, כי קרו כמה דברים. הצוות שלנו ספג אבדה קשה. אנחנו ארבעה אחד, ובכלי השני, 9 אנשים, אני ועידו בדי גיא זקן ואלירן מזרחי. אנחנו חברים אמיתיים. כל הזמן יחד. בוואטסאפ. תמיד. סיימנו את הלחימה והבנו שיש דברים שצריכים לדבר עליהם. הגענו למלש"ע, בצריפין. ושם אתה עדיין חייל לכל דבר ועניין. אחרי חודש סיימנו והעבירו אותנו למשרד הביטחון. תוך כדי התהליך, קיבלנו צו לרפיח. והתחיל דיאלוג בינינו. כן נחזור לרפיח, לא נחזור לרפיח. אני וגיא קיבלנו הקפאת מילואים לשנה. גם אלירן קיבל הקפאת מילואים. והחלטנו שאנחנו מבטלים את ההקפאה וחוזרים. ישנתי על זה שני לילות. ניסיתי, בתרחישים בראש, לדמיין את עצמי מגיע עוד פעם לשם, וראיתי שאני לא מסוגל. ניסיתי לשכנע. אמרתי להם, לפי איך שהמלחמה הזאת מתנהלת, יש לנו פה מילואים לעשות עוד עשר שנים קדימה. בואו נהיה שנה בבית, נטפל בעצמנו, אני לא מסוגל לחזור עכשיו. אלירן לא היה מוכן לשמוע. ביום רביעי אלירן וגיא היו אצלי בבית, ישבנו עד שתיים בלילה. דיברנו וצחקנו. היה לנו את הקטע שלנו, שמרנו אחד על השני בקטע של הפציעה. ביום חמישי אלירן הצליח לבטל את ההקפאה, וביום ראשון היינו אמורים להיכנס לרפיח. ביום שישי בבוקר, הגיע אליו המ"פ שלנו הביתה. והם ישבו יחד ועשו שיבוץ קרבי. כי אלירן היה מנהל עבודה של הפלוגה. וביום שישי בלילה "חוות החוסן הן מענה שיקומי" רחלי שטרן, ראש החטיבה למענים סוציאליים לפוסט טראומה באגף השיקום, מסבירה מה הכי חשוב בחוות החוסן "שבעה באוקטובר נתן דחיפה ניכרת לרעיון של חוות החוסן", אומרת רחלי שטרן, ראש החטיבה למענים סוציאליים לפוסט טראומה באגף השיקום במשרד הביטחון. "ביקשנו להקים מענה שונה, שאינו בחדרים ובבניין סגור, אלא במרחב שיקומי בעל חיבור לאדמה, לחקלאות, לבעלי חיים. ממחקרים ומאנשי מקצוע אנחנו יודעים שהחווה מסייעת מאוד בתהליכי שיקום". מבחינת אגף השיקום, מהי המטרה העיקרית של הפעלת החוות? "המטרה של התוכניות היא לחבר למשאבים ולחוסן האישי כדי לחזור לתפקוד. אנחנו שואפים לשיקום והחלמה ובין היתר בודקים חזרה לשגרה ויציאה לתעסוקה או ללימודים. בפוסט טראומה קשה לשמור על מסגרת וסדר יום, ובעזרת הקבוצות אפשר להתמודד טוב יותר. הרחבנו והוספנו על התשתית שהייתה קיימת, וכיום יש מענה רב מקצועי בחוות". איך את מתרשמת מהחווה של דני? "החווה של דני מדהימה, ביקרתי בה פעמים רבות. המרחב והנוף מזמינים לשקט נפשי ולהתבוננות תוך כדי מסע אישי וקבוצתי. כעת, עם סיום המחזור הראשון בחווה, גם יש בידינו נתונים, אחוז מהמשתתפים 70- ואנו רואים שכ חזרו לעבודה חלקית או מלאה. נתון ראשוני ומרשים בהחלט. חשוב לזכור שנוסף על שתי החוות הפועלות בשיתוף ארגון נכי צה"ל, מפעיל אגף השיקום עוד שמונה חוות בפרישה ארצית. כל מי שחושב ומתעניין מוזמן לפנות למחוז השיקום ולבדוק אם הוא יכול להשתלב בחווה". אבירם אטיאס: "אני מנצח במלחמה של להצליח לצאת מהבית. וכאן הכול פסטורלי, נעים, עוטפים אותך ורוצים שיהיה לך טוב" ← צילום: אלבום משפחתי תשפ״ד 2024 ספטמבר-אוקטובר הלוחם | 24