300_Halochem

עדכונים וחדשות | הלוחם אריה פינק 2024-1925 הלך לעולמו אריה פינק, ראש אגף השיקום הראשון אריה פינק היה סמנכ"ל משרד הביטחון וראש אגף השיקום. הוא החל את עבודתו 1954 . בשנת 1952 במשרד הביטחון בשנת מונה לעמוד בראש שירותי השיקום ובשנת הקים את אגף השיקום ועמד בראשו 1968 . בתקופת כהונתו 1990 עד לפרישתו בשנת הורחבה החקיקה בנושא השיקום ונוספו זכאויות חדשות ושירותים רבים. לאורך כהונתו הוכיח יכולת ארגונית, הזדהות עם התפקיד המורכב והבנה מלאה לצרכים המיוחדים של הנכים ושל המשפחות השכולות. במקביל לתפקידו כראש אגף השיקום, פעל לייסוד ספורט הנכים בישראל. . הוא איבד 1925 פינק נולד בפולין בשנת את כל משפחתו בשואה, ושרד את מחנה ההשמדה אושוויץ ואת צעדת המוות מאושוויץ לבוכנוואלד. לאחר המלחמה החל לעבוד בארגון הג'וינט בפריז. פינק נישא לרבקה פינק לבית ידלובקר, שאותה הכיר במחנה עקורים בגרמניה, באמצעות 1947 ויחד עלו לארץ בשנת ניירות מזויפים. בלוויה הספידה אותו רותי גרשוני, אלמנתו של נכה צה"ל, פרופ' קותי גרשוני: "מהרגע הראשון שנפגשת איתנו, הרגשתי שמישהו מטפל בנו, הרגשנו את האנושיות, הרצון לעזור, הידע והיכולת, וכל זה עם ליטוף אבהי וחם". השופט בדימוס, אליקים רובינשטיין, שעבד במחיצת פינק כיועץ המשפטי של האגף לאחר מלחמת יום הכיפורים, כתב: "אזכור אותו בעומס המטלות, מסור לשליחותו, חרוץ, יעיל והגון, נעים הליכות, שקול, עובד ציבור למופת". פינק הותיר אחריו בת, בן, ארבעה נכדים וארבעה נינים. את הקדיש בטקס גילוי המצבה אמר רפי פלח, נכה צה"ל עיוור ממלחמת ששת הימים. יהי זכרו ברוך. רוברט דסה 2024-1933 הלך לעולמו רוברט דסה, אחרון האסירים בפרשת העסק הביש רוברט דסה הוא אחרון האסירים בפרשת העסק הביש. הפרשה היא פעולת טרור בהסוואה שביצעה מדינת ישראל במצרים בשנות החמישים של המאה העשרים. אגף המודיעין של צה"ל גייס חולייה של יהודים מצרים, במטרה לבצע פעולות חבלה שיגרמו לחוסר יציבות במצרים ויותירו את הממשל הבריטי סביב תעלת סואץ. הפעולה כשלה. כל חברי המחתרת נתפסו והועמדו לדין, פרט למפקדם, שלימים התברר כי בגד בהם. משה מרזוק ושמואל עזר הוצאו להורג, מאיר בינט התאבד בעקבות העינויים בכלא, יוסף קרמונה מת בכלא מעינויים או ששם קץ לחייו, ועוד שישה נידונו למאסר ועבודת פרך. השאלה "מי נתן את ההוראה?" נקשרה לפרשה והיא גררה שורה של משברים פוליטיים. דסה, שנולד בעיר אלכסנדריה והיה פעיל שנה. 14 ציוני מסור בנעוריו, ישב בכלא בתקופת המאסר הקים קבוצת כדורסל, לימד עצמו לנגן אקורדיון וצייר ציורים , בעסקת 1968 רבים. הוא שוחרר בפברואר שחרור שהוביל ראש המוסד דאז, מאיר עמית. לאחר השחרור קיבל דרגת סגן אלוף יצא לאור ספר 1992- והוכר כנכה צה"ל. ב זיכרונותיו, "בחזרה לקהיר". במשך שנים רבות עבד כעיתונאי במחלקה הערבית של הטלוויזיה הישראלית. בלוויה אמר בנו, גיא דסה: "אבא שייך לקבוצה מיוחדת של אנשים משכמם ומעלה שתרמו להקמת המדינה. על השאלה מי נתן את ההוראה - ענה אבא 'המדינה', וכשנשאל אם הוא כועס על המדינה, אמר אבא שהוא כועס על אנשים מסוימים אך לא על המדינה". דסה הותיר אחריו שלושה ילדים ושבעה נכדים. יהי זכרו ברוך. צילום: אלבום משפחתי צילום: אלבום משפחתי תשפ״ה 2024 אוקטובר-נובמבר הלוחם | 10