300_Halochem

גיבורים שלנו | הלוחם לי לדבר עם אף אחד ואני רק רוצה להיות בלבד שלי. יש לי הרבה מחשבות על היום הנוראי הזה, איפה טעיתי, אולי יכולתי לעשות יותר. אני נלחם בחולשה ואני יודע שבשבעה באוקטובר בבוקר, בדרך לדרום, לא היה בי פחד, נסעתי כמו משוגע על הכביש ורציתי להציל חיי אדם. 'כל המציל נפש', זאת הציונות שלי. הייתי מעדיף למות ושאנשים לא ייפגעו. אני מנסה לראות תמיד את ההיבט החיובי. נשארתי עם קליע של מאג, משהו ארוך, יושב לי בתוך הרגל. אני לא מבין מה המסר שלו. אולי הוא אומר לי 'תשמע, זאת ההוכחה שלך, שאתה באת להציל את האנשים שם'". הסגל הלוחם בבא"ח העורף 21 נג'יב דבדוב, בן רווק, גר בירכא סג"ם בחטיבת החילוץ בפיקוד העורף פיקוד מלפנים "נפצעתי בשבעה באוקטובר בבא"ח העורף אנשי 21 של חטיבת החילוץ וההדרכה. היינו 1,200 טירונים. הבסיס נמצא 120 סגל וכמעט 6:29 מטר מגבול עזה בקו אווירי. בשעה התחיל מטח רקטות, כולם נכנסו למיגוניות, חוץ משני מפקדים וכמה טירונים שהיו בשמירות. בהתחלה לא הבנו מה מתרחש בחוץ, שמענו הרבה בומים, נפילות בתוך הבסיס. אחרי כמה דקות, המ"פ שלי, רב סרן אדיר עבודי, זכרונו לברכה, נותן פקודה לאנשי הסגל לאבטח את הבסיס ואנחנו עולים על ציוד קרב מלא ומחליפים את החיילים. הם בסך הכול חודש וחצי בצה"ל, הם לא יכולים להגן על הבסיס. זה הפירוש של פיקוד מלפנים". כדור בקנה "לפני שיצאתי מהמיגונית, היה רגע שאני לא אשכח בחיים. המ"פ שלי, אדיר, תופס אותי בכתף ואומר לי 'נג'יב, כשאתה מגיע לעמדה, כדור בקנה'. עוד לא הבנו את הסיטואציה, לא ציפיתי שיהיה סדר גודל כזה. קפצנו לעמדות. התחלתי לשמוע ירי, ואני שומע את המחבלים צועקים 'אללה הוא אכבר'. פתאום נפל לי האסימון, אם אתה שומע אותם, הם כבר פה. תהיה מוכן. אחרי כמה דקות הצטרף אליי עוד מפקד מהפלוגה. אני פותח זיג לכיוון ימין, מזהה מחבל רץ לכיוון העמדה, עם קלצ'ניקוב, וסט, ציוד קרב מלא, אר.פי.ג'י בגב, רימונים, מחסניות, הכול מהכול היה לו. אני והמפקד מתחילים לירות ומנטרלים אותו. בכמה שניות של ההיתקלות הזאת נפצעתי, קיבלתי כדור ביד שמאל". הרבה חיי אדם מאחורינו "היו לי הרבה רסיסים ביד והקליע נתקע בפנים. לא יכולתי להחזיק את הנשק, אבל בשלב הזה כבר הבנתי שזה או אנחנו או הם. או שאני מתעסק ביד או שאני ממשיך את הלחימה ולא משנה מה יקרה עם היד. בחרתי להמשיך להילחם, כי לא רציתי שאף אחד יחדור לבסיס. היו לנו הרבה חיי אדם מאחורינו, ואתה נשאר פה עד השנייה האחרונה ונלחם. אחרי כמה דקות, המפקד שהיה איתי מקבל כדור בלסת. מסביב רימונים, רקטות, פצמ"רים, בלגאן. איבדתי את השמיעה והקשר נפל. וכמו בסרטים, כל כמה דקות אני ניגש אליו ומרים אותו מהווסט, כדי שהוא לא יבלע את הדם. תודה לאל, הוא נשאר בחיים". תמשיך, אתה במלחמה "נלחמנו עד השנייה האחרונה. היה רגע שהסרס"פ שלי צעקה לי מאחורה שהמ"פ חטף כדור בלב והוא נהרג. לכמה שניות הרגש מציף, אבל כאילו נתתי לעצמי סטירה מבפנים ואמרתי 'נג'יב, תמשיך, אתה במלחמה'. בשלב הזה כבר אי אפשר להיות עם רגש, זה לחפש מחבלים בעיניים, ולהרוג וחצי, אחרי 11 אותם כמה שיותר מהר. בשעה ארבע שעות של לחימה רצופה, מתחילים לקח אותנו לאסותא 669 פינויים. מסוק של אשדוד. עברתי ניתוח להוצאת קליע. הייתי בשיקום ובבית שלושה חודשים ואז יצאתי לקצונה. בקרוב אני אמור לפתוח מחזור בתור מפקד מחלקה ביחידת החילוץ". חוסיין פואז "אני נלחם בחולשה ואני יודע שבשבעה באוקטובר בבוקר, בדרך לדרום, לא היה בי פחד, נסעתי כמו משוגע על הכביש ורציתי להציל חיי אדם. 'כל המציל נפש', זאת הציונות שלי" תשפ״ה 2024 אוקטובר-נובמבר הלוחם | 18