300_Halochem

גיבורים שלנו | הלוחם כל בוקר בחדשות מה שקרה לנו בלילה הקודם: 'מחבלים ירו לעבר כוחותינו, כוחותינו השיבו אש'. אנחנו הגענו ראשונים . עד 1974 לפיגוע בבית הספר במעלות בשנת היום יש יריות שלי על הקיר שם. בשירות הקבע הייתי בסיני, יצאתי לקצונה, ואחרי שהחזירו את סיני באתי לצפון, לאוגדה , המג"ד היה מאיר 53 גדוד 188 חטיבה 36 דגן. היינו חברים טובים. בהמשך עברתי למנצורה והתחלתי להקים את חטיבה , חטיבה שהגיעה לביירות במלחמת 847 שלום הגליל. השתחררתי מהצבא בשנת במלחמת 8 וגויסתי למילואים בצו 1981 . אחרי חמישה 1982 ביוני 5- לבנון השנייה, ב ימים נפצעתי בהפצצת כוחותינו על חטיבה . מבנה של פאנטומים הפגיז אותנו. אני 943 חיילים שלי 25 . הייתי מפקד השיירה הזאת ."108 נהרגו, ונפצעו כאביםשל עצבים חשופים "הייתי מאושפז חודשיים, ובהמשך היו לי אשפוזים ארוכים, גם יותר משנה, בגלל דלקות ברסיסים ברגל. ניקו לי את הזיהום ועברתי כאבים כמו של עצבים חשופים אצל רופא שיניים, רק הרבה יותר. כל בית החולים שמע אותי צועק. הייתי אומר הלוואי והייתי מת ולא הייתי נשאר חי. אני מכיר את ארגון נכי צה"ל שנים רבות, מאז הפציעה, ובשנים האחרונות המצב משתנה לטובה. יש כאן אנשים שבאים לעזור, וחשוב שהארגון ימשיך לגונן על זכויות הנכים ושלא יפגעו בזכויות שלנו בגלל המלחמה. אנחנו גרים בעוספייה ובסיס רמת דוד הוא ממש מתחתינו. כל הזמן מוזנקים מטוסים, אחוז מהזמן אני 99 , ואם אני לבד בבית יושב במקלט. כל גיחה כזאת מחזירה אותי ללבנון". הנתינה עזרה לי לחיות שנה בבית חולים רמב"ם, מנהל 25 "עבדתי אדמיניסטרטיבי במחלקה הנוירוכירורגית. גם היום אני הולך לשם כל שבוע ומבקר פצועים. אני עובר אחד אחד בבית החולים, מנסה לעזור להם בכל מה שאפשר. הנתינה בבית חולים עזרה לי לחיות. הגעתי בצורה מקרית, אמרו לי בוא תתנדב. אחרי כמה חודשים ראיתי שאני משלם לא מעט מהכיס שלי על נסיעות, אז עזבתי. מנהל המחלקה הציע לי לעבוד ברבע משרה ומשרד הביטחון הסכימו, אז הלכתי. אחרי חודשיים שלושה הוא ראה מה שאני עושה והעלה אותי לחצי משרה. עשיתי הרבה למען החולים ואני חושב שזה משום שאני, • כנכה צה"ל, באמת מצליח להבין אותם". "לחבר אל תהליך החזרה לחיים" איתן מטמון, יו"ר מחוז חיפה והצפון, מתאר את העבודה בתקופת מלחמה ב עיצומה של המלחמה נבחר איתן מטמון לתפקיד יו"ר מחוז חיפה והצפון. "בכניסה לתפקיד הזה", אומר מטמון, "יש מבחינתי המשכיות ורציפות של התובנות והקודים שנצרבו בי שנה: לטפל 25 כמפקד בצה"ל לאורך בחיילים ולדאוג להם. לאחר שבעה באוקטובר נדרש הארגון להיערך לטיפול בכל הנפגעים החדשים והוחלט קודם כל לגשת פיזית לפצוע, לבשר לו שהאור לא כבה, ולתת את ההצתה להמשך החיים. הוחלט לתת לפצועים את כל מה שהם צריכים, ללא קשר לוועדות הרפואיות. כרגע אנחנו מחבקים את כולם, משום שהתשתית של המדינה לא תוכל לעמוד בכמות הפצועים". מה הכי חשוב לדעתך בטיפול בפצועים ובפצועות החדשים? "אנחנו מנסים לעזור ולחבר אותם אל תהליך החזרה לחיים. לפעמים הסעד הראשוני בבית החולים יכול להיות גם טלפון שנשבר לפצוע ואין לו אנשי קשר, והוא רוצה לדבר עם אנשים לאחר שהיה ארבעה ימים בלי הכרה. המנגנון שהקמנו, של ביקורי פצועים, נותן סעד ורווחה ברמה המיידית. יו"ר הארגון, עידן קלימן, פתח את ידיו ואת נפשו ואמר, 'לא להתעכב, לתת להם הכול'. לאחרונה, כשאני מסיים ביקור פצועים ברמב"ם, עוד לא הספקתי לצאת מבית החולים, ואני שומע עוד מסוקים מתקרבים למנחת. מניסיון החיים שלי אני יודע שמגיעים עוד ועוד פצועים. הדרך לפנינו עוד ארוכה". "בסיס רמת דוד הוא ממש מתחתינו. כל הזמן מוזנקים מטוסים, אחוז מהזמן אני יושב במקלט. כל גיחה 99 , ואם אני לבד בבית כזאת מחזירה אותי ללבנון" אוסאם מונדר, אבו מערוף תשפ״ה 2024 אוקטובר-נובמבר הלוחם | 24