300_Halochem

בחזית בית החולים ד"ר צבי שלג, סגן מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה, מסביר איך מתפקד בית החולים הכי קרוב לחזית בישראל ה מלחמה השפיעה על רפואת הקרב וגם על התפקוד בבתי החולים עצמם. ד"ר צבי שלג, סגן מנהל המרכז הרפואי לגליל, מתאר איך עובד בית חולים בתקופת מלחמה. "בית החולים שלנו הוא חלוץ בתפיסת המוכנות לשעת החירום", אומר שלג, "אנחנו בית החולים היחיד בישראל שמתפקד כבר יותר משנה בחללים ממוגנים באופן מלא, לאור הלחימה הבלתי פוסקת בצפון, בעיקר לאחרונה. , במלחמת לבנון 2006 תפיסת האשפוז הממוגן נבנתה כאן, לאחר שבשנת השנייה, פגעה רקטה במחלקת עיניים ואיש לא נפגע, משום שכולם שהו באשפוז במרחבים מוגנים". מה מיוחד בעבודתו של בית חולים ממוגן? "כל האתרים הקריטיים כמו מיון, חדרי ניתוח, טיפול נמרץ, מעבדות, סי.טי, ממוגנים בסביבתם הטבעית. הרי אי אפשר להזיז חדר ניתוח או חדר הלם לאתר חלופי, והצוות צריך לעבוד בסביבתו הטבעית כשהוא עסוק בהצלת חיים מיידית. בשבועות הראשונים של המלחמה הוספנו יכולות כמו מנחת מסוקים נוסף וממוגן המתאים לתנאי המלחמה, וחדר טראומה נוסף. תוך שלושה שבועות פיתחנו אמצעי ניהול, בקרה ושליטה המותאם לבית החולים הממוגן התת קרקעי, ומאפשר לנו לקבל בכל רגע נתון תמונת מצב של בית החולים, ולנהל אירוע רב נפגעים. אנחנו עושים שימוש במוצרים מבוססי בינה מלאכותית, כדי להקל על הצוות הרפואי, להקטין סיכוי לטעויות, ולקצר את זמן הטיפול״. איך משפיעה עליכם הקרבה לגבול וכעת גם לחזית בלבנון? "אנחנו מתפקדים בפועל כמרכז טראומה על-אזורי. צברנו ניסיון טראומה ייחודי לאור טיפול באלפי פצועים סורים במלחמת האזרחים ויש פה מספר גדול של מומחים בטראומה ממגוון מקצועות. בית החולים היה שותף לתכנון תפיסת ההפעלה של ויסות שניוני לאומי, תהליך של העברות מטופלים רבים מקו עימות לבתי חולים בעורף בזמן קצר". איך היה המפגש עם פצועי המלחמה? , וטנקיסטים קרובים במיוחד לליבי. בתחילת 188 "בסדיר הייתי מ"פ שריון בחטיבה הלחימה הגיעו לבית החולים לוחמי שריון פצועים קשים מירי נ"ט. הייתי מגיע לביקור מדי בוקר, מתעניין במצבם, ושר לחיילים המורדמים את שיר החטיבה בלב. לאחר השיקום, כמה מהם הגיעו לבקר ולהודות לצוותים שהצילו את חייהם בטיפול נמרץ. שמחתי מאוד לראות את החיילים שלנו מתהלכים עם פרוטזה, בנחת, מחייכים, בביטחון מלא, גיבורים אמיתיים. אני נולדתי לעולם שבו פרוטזה היא חלק מהחיים, הואיל ואבי, אשר שלג זכרונו לברכה, היה נכה צה"ל וקטוע יד ימין. החיילים שלנו, המהלכים לאחר פציעות לא פשוטות, מצליחים בזכות נחישות, תמיכה ומסירות אין קץ של צוותי החירום וצוותי השיקום. אם אפשר לבקש משהו מהחיילים שאושפזו אצלנו, בואו להגיד שלום, לשתות קפה, לספר סיפור, עבורנו זו סגירת מעגל בעלת ערך רב". רפואה שלמה | הלוחם מהר מאוד להשתלט על האירוע, לחלק תפקידים ולקבל החלטות. אותו דבר בשטח, רק בתנאים קשים יותר. בחול, עם מדים, בעייפות, ומסביב ירי בלתי פוסק". תוך עשר או עשריםשניות "במלחמה האחרונה הדבר הכי חשוב שתרם לשרידות הוא פינוי מהיר, בזכות חיל האוויר וכל המערכת לניוד פצועים. יש כלי רכב ייעודיים, צוותים רפואיים וצוותי פינוי. הכניסו גם מנות דם בדרגים של השטח ויש זמינות גבוהה של צוותי טיפול. אבל מה שעשה את עיקר ההבדל הוא המהירות. אם מרגע הפציעה ועד שמגיעים לבית חולים עוברת שעה, זה מטורף, אין לזה אח ורע. יש פינויים מהירים, מתוך עזה, שבהם מצליחים תוך עשר או עשרים שניות לבצע חבירה ולהעביר את הפצועים הלאה. הצוות הרפואי צריך לדעת לטפל נכון, לתעדף. גם אם יש חייל פצוע בהכרה, שצריך רק רגע שיעצרו וייתנו לו יד ויקשיבו לו, גם זה". יכולים להציל "אנחנו יכולים לחלץ חיילים בשלום ואני יודע שאם הם היו נשארים שם עוד ולא מקבלים טיפול, יכול להיות שהם לא היו שורדים. בוודאות חלקם לא היה שורד. חייל שנפגע למשל ברגל או ביד, אם הוא מגיע בזמן, אנחנו יכוליםלהצילאתהאיברשנפגע, ואם יגיע מאוחר יותר, אז לא. התחושה היא של נתינה. אתה מחלץ חייל החוצה, מעלה אותו על פינוי, ואם הוא בהכרה, אתה גם נפרד ממנו בחיבוק. זה שווה הכול". מהשמכריעשיקום זה הנפש והראש "מצד אחד, כשהפצועים מגיעים לבית החולים אני יודע, מניסיון, מה מחכה להם. הרבה פעמים הם בתחושה שהם יעברו איזה ניתוח והכול יהיה בסדר. אני יודע שלפעמים יכול להיות שיקום ארוך מאוד, על כל המשמעויות הנלוות. מהצד האחר, אני רואה חבר'ה צעירים, חזקים ומלאי מוטיבציה. בסופו של דבר, מה שמכריע שיקום זה הנפש והראש. אלו הדברים שמכריעים שיקום ולא רק התנאים הפיזיים. אני רואה את הלוחמים האלה בזמן החילוץ, אנחנו לוקחים פצוע, וכל מה שמעניין אותו זה מה קורה עם החבר שלו שנמצא לידו ומתי הוא יוכל לחזור פנימה. מה שיכריע את תוצאות • השיקום אלו הנפש והראש של הלוחם". "אתה מחלץ חייל ד״ר א׳: החוצה, מעלה אותו על פינוי, ואם הוא בהכרה, אתה גם נפרד ממנו בחיבוק. זה שווה הכול" מפגש פצועים וצוות רפואי במרכז הרפואי לגליל. צילום: רוני אלברט תשפ״ה 2024 אוקטובר-נובמבר הלוחם | 32