302_Halochem

55 | הלוחם תשפ״ה 2025 מרץ-אפריל צופים מחפשים משמעות אבי צבי | מוכיח כי האמנות השביעית רלוונטית יותר מתמיד 97- טקס האוסקר ה חי בסרט | הלוחם הסיפור הוא על עורכת דין שמסייעת לראש קרטל סמים לשנות את זהותו ולעבור ניתוח לשינוי מין, במותחן מוזיקלי שאינו דומה לדבר שראיתם. הסרט מצליח להיות מותח, רגיש ומלא רבדים, הופעות המשחק מרשימות והסיפור חודר מתחת לעור. ההתקדמות אינה רק בהרחבת גבולות השיח, אלא גם בהכרה רחבה יותר בסרטים עצמאיים ובעלילות נועזות שאינן חוששות להתמודד עם סוגיות מורכבות. למשל, "עם הזרם", סרט אנימציה עצמאי, הצליח לגבור על ענקי התעשייה ולקחת את פרס סרט האנימציה הטוב ביותר. הודות לשילוב מופלא של סיפור נוגע ללב ואנימציה ייחודית, הדהים הסרט את כולם. הסיפור המיוחד הוא אודות חתול הנקלע למסע הישרדות בים הפתוח. הסרט מצליח לרגש וללמד שיעור על חברות ושיתוף פעולה. סרט קסום, מתאים לכל גיל ונשאר בלב גם הרבה לאחר שהמסך מחשיך. עמוק ורחב יריעה אך אולי המגמה המרתקת ביותר השנה היא החיפוש אחר עומק. הקולנוע כבר אינו מסתפק בפירוטכניקה ובסנסציות, הצופים מחפשים משמעות. ההוכחה לכך היא סרטים כמו "כאב אמיתי", החוקר מערכות יחסים מורכבות באמצעות מבט חשוף וישיר, וכמו "הברוטליסט". הבמאי והתסריטאי, בריידי קורבט, יצר אפוס קולנועי עוצמתי על אדריכל צעיר, ניצול שואה, המנסה לבנות את חייו בעולם החדש, בארצות הברית שלאחר מלחמת העולם השנייה. בעזרת משחק כובש של אדריאן ברודי וצילום המצליח להיות עוצמתי ומינימליסטי בעת ובעונה אחת, הסרט נחרט בזיכרון. חובה לכל מי שאוהב קולנוע עמוק ומעורר השראה. ערב של רגעים מרגשים וחזרה לטקס. בין הרגעים המרגשים של הערב בלט נאום הזכייה של אדריאן ברודי, שקטף את פרס השחקן הטוב ביותר על תפקידו ב"הברוטליסט". ברודי ניצל את הבמה לא רק להודות, אלא גם לקרוא נגד תופעות של אנטישמיות וגזענות, והוכיח שוב שקולנוע אינו רק בידור אלא גם דרך ,25- לשנות מציאות. מייקי מדיסון, בת ה הדהימה וזכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר על תפקידה ב"אנורה", גוברת על המועמדת המובילה, דמי מור בתפקיד מופלא בסרט "יופי מסוכן". מדיסון בחרה להקדיש את נאומה לקהילת עובדי המין, שאותה מתאר הסרט. האקדמיה לקולנוע והקהל כאחד מאותתים: אנחנו רוצים קולנוע שנשאר איתנו גם לאחר שהאורות באולם כבים. סרטים שאינם רק בידור, אלא גם מעוררים מחשבה, נוגעים בלב ומותירים חותם. הקולנוע ממשיך להתחדש, לבעוט, ולהפתיע ואנחנו לא יכולים לחכות לשנה הבאה. ב תחילת מרץ התקיים טקס האוסקר בתיאטרון דולבי בלוס אנג'לס 97- ה וסיפק רגעים בלתי נשכחים. יותר מכל, היה זה טקס שבו הסיפורים האנושיים ניצחו; סיפורים על מאבק, זהות, תשוקה ואומץ סחפו את הצופים והמבקרים כאחד. ההפתעות המרגשות הוכיחו כי הקולנוע ממשיך להשתנות לצד העולם. סרט קטן ומרגש אחד הרגעים הבולטים בטקס היה הזכייה המפתיעה של "אנורה" בפרס הסרט הטוב ביותר, לצד ארבעה פרסים נוספים. דרמה נועזת על חשפנית הפוגשת יורש אוליגרך רוסי, ומוצאת עצמה נשאבת לעולם שבו עוצמה וכסף מתנגשים עם חלומות אישיים. הסרט מרגש, מצחיק ושנון, וההופעה הבלתי נשכחת של מייקי מדיסון סחפה את הצופים ואת האקדמיה. כסרט קטן יחסית הוא מצליח ללכוד את מורכבות החיים ולרגש עמוקות. הזכייה שלו היא עדות לכך שהקולנוע אינו זקוק להפקות ענק כדי לגעת בלבבות. לפעמים כל מה שצריך זה סיפור אמיתי, דמויות שנכנסות לנו מתחת לעור, ומשחק שמרגיש כמו החיים עצמם. שיח נועז ומורכב גם השנה, נושא הייצוג היה בלב השיח. קרלה סופיה גסקון רשמה היסטוריה כמועמדת הטרנסג'נדרית הראשונה בקטגוריית המשחק בסרט "אמיליה פרז". באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט "הברוטליסט". עמוק ומעורר השראה. צילום: יח״צ "אנורה". מרגש, מצחיק ושנון.